הפלסטינים, התחזקותה של תנועת השלום בישראל, דעת הקהל העולמית, שבה מילאנו תפקיד כלשהו. אבל מעל הכל, היתה זו ההתנגדות בצה"ל עצמו, שהתמלא פלצות מן המחשבה על ניהול קרב בעיר צפופת אוכלוסין.
אחרי 79 ימי לחימה, פונו הכוחות הפלסטיניים ממערב ביירות, בעקבות הסכם שהושג בחסות אמריקנית. עמדתי על גגו של בניין בסביבות נמל ביירות כשעברו המשאיות הראשונות המלאות לוחמים פלסטיניים בדרכן לספינה, מנופפים בדגליהם ובנשקם ובתמונותיו של יאסר ערפאת. הקרב הגיע לקיצו, אבל המלחמה לא הסתיימה. האשליה כאילו אפשר להשמיד תנועה לאומית של עם שלם באמצעות כיבוש שטח קרקע, האשליה שטיפחו שרון ובגין - הוא לפחות היה צריך לדעת שהדבר לא ייתכן - נתגלתה כמגוחכת על פניה. כשהתפזר עשן הקרבות מעל ביירות, נותרה הבעיה הפלסטינית כשהיתה.
הכל השתנה והכל נשאר בעינו, כפי שאומרים הצרפתים.