במהירות לקרקע מוצקה. הפגעתי בו שלא יתכנן דבר העלול להתפרש כנסיון לחתור תחת יסודות אש"ף ומנהיגות ערפאת. לדעתי, הדבר היה מסוכן ובלתי-מציאותי גם-יחד. מנסיוננו לפני הקמתה של מדינת ישראל ידעתי מה רבה חשיבותם של מוסדות לאומיים מאוחדים. עוד הדגשתי בפניו את נאמנותם הבלתי-מעורערת של המוני הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה לערפאת, ואת הערך הרב של מנהיגות אישית כזאת, ככוח מלכד. כשסרה מעליו מרירותו, הכיר עיצאם עצמו בעובדות אלה, וביסס את תוכניותיו עליהן.
באותם שבועות היה עיצאם פעיל בלי הרף, הסביר את השקפותיו ורעיונותיו במספר רב של ראיונות ומאמרים וניסה לראשונה לארגן את מחשבותיו בסדר שיטתי ולהבהירן להמונים הפלסטינים. הדרמה בכינוס אלג׳יר הציבה אותו במוקד החדשות, והוא ניצל את המצב עד תום כדי להפנות תשומת-לב למדיניות שבה דגל. ראיתי אותו מקדיש שעות אינסופיות לשיחות טלפון ולשיחות פנים-אל-פנים עם עיתונאים מכל מיני ארצות.
היה זה כאילו ידע בחוש ששעתו קצרה. רדיו מונטה קרלו, שהוא אולי אמצעי התקשורת האלקטרוני החשוב ביותר בעולם הערבי, שידר ראיון עמו במשך שעה שלמה. עיתונים ערביים ידידותיים הקדישו עמודים מלאים לרעיונותיו, והוא עצמו התרוצץ לשאת נאומים בפני כל קבוצה, גדולה כקטנה, שהזמינה אותו להציג בפניה את דיעותיו.
נראה לי שהראיון החשוב ביותר עמו התפרסם בשבועון המצרי אל מוסוואר ב-25 במרס 1983. המראיין היה עיתונאי מצרי צעיר בלונדון. מעולם לא הציג עיצאם את השקפותיו בבהירות שכזו. הואיל והראיון ניתן ימים ספורים לפני מותו, מן הראוי לצטט ממנו בהרחבה. על אש"ף:
אין זו אמת שעיצאם סרטאווי הוא דבר נפרד מאש"ף. בשבילנו, אש"ף הוא סמל הזהות הלאומית הפלסטינית, ואיננו יכולים לחרוג ממנו. ... כשאני מותח ביקורת על אש"ף, או נוקט עמדה מנוגדת לעמדת מוסדותיו, אני עושה זאת כדי לחזקו ולתמוך בו, ולא משום סיבה אחרת.
על תוכנית השלום של רייגן:
היה עלינו להגדיר את הצעת רייגן כנקודת המוצא לעמדה האמריקנית, ולהציג כנגדה נקודת מוצא משלנו. בסופו של דבר, אמנות המשא-ומתן היא האמנות של יציאה משתי נקודות מוצא מנוגדות בתכלית ויישובן בישיבות משותפות מייגעות ובעימותים נוקשים.