לחיזוק הכוחות המתונים באש"ף, טען עיצאם בלהט למען הזמנת משלחת של כוחות השלום הישראליים לוועידת או"ם הקרובה.
הפעם לא היו קריאות ביניים ולא היתה סערת רוחות כפי שאירע בלונדון. באולם הישיבות השקט של בניין הפרלמנט, באווירה תרבותית מאין כמוה - העישון הותר בצד ימין של האולם, אך לא בצידו השמאלי - דיברנו שנינו בשקט. אולם כשקראתי לימים, את נוסח נאומו של עיצאם, כפי שהקלטתי אותו במכשיר הקטן הנלווה אלי תמיד, התרשמתי עמוקות מעוצמת טיעוניו.
☆ ☆ ☆
כשנסתיימה הוועידה, הכניסו אותנו המאבטחים לאותה המכונית והחישו אותנו למלון הסמוך. השעה כבר היתה מאוחרת למדי, ובערב נועד להיערך נשף רשמי עם נאומים וברכות על הכוסית. אבל לפני-כן סר עיצאם לחדרי כדי לקבל את החבילה של פיתות וגבינה שהבאתי לו, כתמיד. הוא זלל חלק ממנה בו במקום. נראה שתיאבונו שכך לפני שהגענו לאולם, שם המתינו לנו מטעמים הולנדיים מזינים.
לאחר מכן, כשעלו חברי הפרלמנטים השונים על משכבם, יצאנו לחפש את הבאר. בילינו שם שעה בחברת שומרי-ראש לאין ספור. דווקא רציתי לשוחח עמו על כמה וכמה עניינים, אבל זה היה בלתי-אפשרי מכל וכל, בגלל אחד - ליתר דיוק, אחת מהם.
מימי לא ראיתי שומרת-ראש כמוה: בלונדינית גבוהה, יפהפיה כחולת-עיניים, זריזה ונבונה. אילו ניסה מישהו לחפש את הנערה שהיא התגלמות האשה שחיפש עיצאם, היתה זו היא, ניצבת לפנינו כחלום שהתגשם, ונוס חמושה העולה מן הגלים.
כעבור שעה בערך הייתי עייף מאוד. היה עלי להשכים קום למחרת בבוקר כדי לתפוס את הטיסה הביתה, ולכן התנצלתי ויצאתי. עליתי לחדרי במעלית. כדי להקל על סידורי הבטחון, ניתן לעיצאם החדר הסמוך, ובמסדרון הותקן ציוד אלקטרוני שאיפשר למאבטחים לסקור את המתרחש לפני חדרינו מחדר אחר. עשיתי את דרכי הנפתלת בסבך הכבלים, נכנסתי לחדרי ונרדמתי מיד. מוקדם בבוקר קמתי ויצאתי. לא הערתי את עיצאם בחדרו, שנשמר על-ידי כמה מאבטחים עירניים.
לא שבתי לראותו. בפעם האחרונה שראיתי אותו, הוא ישב בבאר המלון והתלוצץ עם היפהפיה הבלונדינית.
נותרו לו עוד ששה-עשר ימים לחיות.