בעת הפגישה עם ערפאת, הבחנתי שהוא שרוי במין התרוממות-רוח שהזכירה לי את מצב-רוחו בביירות. הדבר נקלט בתת-הכרתי.
כעבור ימים אחדים הבנתי את פשר הדבר. מיד אחרי פגישתנו בז׳נבה, מצא ערפאת את דרכו הנעלמה לטריפולי שבלבנון. הצבא הסורי, אחרי התקפתו על הכוחות הפלסטיניים בבקעא, הטיל מצור על צבא אש"ף בטריפולי ועל מחנות הפליטים הפלסטיניים הסמוכים לעיר, כשהוא מסתתר מאחורי גבם של שכירי-החרב הפלסטינים שהעולם כינה בשם "מורדים". היתה זו חזרה על המצור על ביירות, שבה מילאו הסורים בגלוי את תפקיד צה"ל. אבל הצד הישראלי של הקנוניה הסורית-ישראלית לא נעלם. בעוד הסורים ועושי-דברם צרים על הפלסטינים מן היבשה ומאשימים אותם במזימות בוגדניות לכרות שלום עם ישראל, צר חיל הים הישראלי על הפלסטינים מן הים.
בישראל היתה חגיגה גדולה. כל אמצעי התקשורת דיווחו שערפאת מחוסל עתה סופית, אש"ף הושמד ולא נותר ממנו אלא קומץ קיצונים המסורים להכחדת ישראל. זו היתה כמובן התמונה שממשלות ישראל ביקשו, בזו אחר זו, להנציח במשך השנים, חרף כל הראיות שכנגד, כדי למנוע מצב שבו תידרש ישראל לשאת ולתת על החזרת השטחים הכבושים.
לכן התרגזו הישראלים, וכמה מידידי אפילו השתוממו, כשכתבתי מאמר לפני סוף השבוע הראשון למצור על טריפולי, ובו ניתחתי את הקרב וקבעתי מפורשות שערפאת זכה בנצחון גדול נוסף. אחדים חשבו שיצאתי סופית מדעתי. אבל כעבור שלושה או ארבעה שבועות הוברר לרוב הישראלים שחל איזה שיבוש בתחזיותיהם הקודמות. הם ראו את ערפאת ואבו ג׳יהאד מדי יום ביומו בטלוויזיה הישראלית, מחייכים ושופעי-בטחון, נוכח ההתקפה המאסיבית.
למעשה, ניתוחי התבסס על העובדות שידעתי. ראיתי את כוחות אש"ף בביירות הנצורה, ויכולתי לשוות אותם לנגד עיני בטריפולי הנצורה. ידעתי שהצבא הסורי יירתע מכניסה לעיר מבוצרת ללחימה מבית לבית, מאותה סיבה עצמה שהרתיעה אפילו את אריאל שרון מכניסה למערב ביירות. התקפה על עיר ערבית גדולה, מול איבתה של האוכלוסיה הסונית, נגד התנגדותו העיקשת של כוח לוחם שהתאים להפליא ללוחמת רחוב - לא אדם זהיר כחאפז אל-אסד ישתעשע במחשבות כאלה. משלא עלה בידו לזכות בנצחון-בזק תוך יומיים או שלושה, היתה התוצאה בלתי-נמנעת: הלחימה הפכה להתכחשות חסרת תוצאות. כל הדברים האלה היו ברורים כשמש למי שידע את העובדות (וכמעט כל המשקיפים המערביים ידעו אותן), בתנאי ששיפוטו לא עורפל על-ידי דיעות קדומות וראייה מהרהורי ליבו(כפי שקרה לכל המשקיפים הישראלים).