למצור על טריפולי, ולשרידתו של ערפאת והיחלצותו עם כוחותיו בשלמותם ממה שנראה כמלכודת שאין מוצא ממנה, היתה השפעה עמוקה על הפוליטיקה הפלסטינית והישראלית גם-יחד. בשיחותי עם פלסטינים בערי הגדה המערבית ובמחנות הפליטים מצאתי כי התמיכה בערפאת היתה מוחלטת למעשה, חזקה יותר מתמיד. לא זו בלבד שהוא הוכיח את אומץ ליבו בהצטרפותו לכוחותיו בעיר הנצורה ובהישארותו עמם עד לנסיגתם המכובדת, כפי שעשה בביירות; העובדה שה"מורדים" אחזו בנשק נגד בני עמם, בשירות האינטרס הסורי ללא כחל ושרק, שללה מהם כל אמינות. כפי שניבא עיצאם סרטאווי, הקרע עם הסורים ועושי-דברם אכן אירע.
אבל הנסיבות היו כאלה שרוב רובו של העם הפלסטיני התלכד סביב ערפאת, שהיה עתה יותר מאי-פעם סמל המצב הפלסטיני והתגלמותו.
ועדיין קיוו הישראלים כי ערפאת הוחלש עתה במידה כזאת שניטלה כל חשיבותו הפוליטית. הם קיוו שהוא פשוט יעלם לו. פרופסורים מלומדים, אותם "מומחים" ישראלים שטעו בהתמדה שכזאת בעבר, הביעו את ההשקפה הזאת בדיונים רציניים בטלוויזיה הישראלית. הם הוכו בתדהמה כשהפליג ערפאת מטריפולי למצרים ונפגש עם הנשיא חוסני מובארב, יורשו של סדאת.
במובן ידוע, היתה זו הברקה גאונית. בצעד אחד פשוט, העמיד ערפאת את עצמו במוקד ההתעניינות העולמית. כמו בובת נחום-תקום, ימים ספורים אחרי שניבאו רוב הפרשנים במערב את מפלתו הבלתי-נמנעת בטריפולי, הוא קם והופיע שוב. התפייסותו עם מצרים, אוייבתה הראשית של סוריה, היתה סטירת לחי לאל-אסד. בסייעו למובארב לעשות את דרכו בחזרה לחיק העולם הערבי, הוא הוכיח את חשיבות תפקידו של אש"ף בעולם זה. בבואו לקהיר, הוכיח כי הדרך לפתרון מדיני אינה חייבת לעבור בעמאן, וכך הוציא מעט אוויר מיומרותיהם של הירדנים. וחשוב מכל, בבואו לבירה הערבית האחת והיחידה שבה מתנוסס דגל ישראל מעל שגרירות ישראל, רמז ערפאת גלויות שאש"ף, בהנהגתו, מוכן ומסוגל לכרות שלום.
אלה מאיתנו שעסקו ברישום ההזדמנויות האבודות במשך שנים רבות, יכלו לצרף לרשימה עוד פריט. לא ממשלת ישראל, לא האופוזיציה, אפילו לא הגורמים במחנה השלום שהיו קרובים יותר למרכז, איש מהם לא השמיע קול ותבע תגובה ישראלית.
מבחינתי, היתה לסיפור הזה אחרית-דבר. אחרי מפגש ערפאת-מובארכ שידרה הטלוויזיה הישראלית, בשידור חי, משחק הדמיה שבו מילאו ארבעה מומחים את תפקידיהם של רייגן, שמיר, המלך חוסיין וערפאת; כולם דיברו בגוף ראשון יחיד. אני נבחרתי למלא את תפקידו של ערפאת.