עבד-אל-פתח קלקילי, נציג אש"ף לשעבר ברומא, אומר שהוא אהב את עיצאם סרטאווי והעריץ אותו, אף שלא הסכים לרבות מדיעותיו.
קלקילי נוהג להדגיש בל נקודה שהוא מציג בסיפור, בדרך הערבים. באשר ליחסם של הפלסטינים לעיצאם, הוא מספר את המעשיה הבאה:
"עיר שרויה במצור. המפקד, מצביא ידוע, מתכנן בגידה. הוא נפגש עם סוכני האויב, ומוסכם ביניהם שהמצביא יפתח את אחד השערים ויניח לאויב להיכנס.
"בנו של המצביא שומע במקרה את השיחה. הוא אינו יודע מה עליו לעשות. מי יאמין לו, אם יספר זאת לזקני העיר? בסופו של דבר, ביאושו, הוא הורג את אביו.
"האויב שמזימתו סוכלה מסתלק בפחי-נפש. העיר ניצלה.
"אבל העיר עצמה - היא נסערת בגלל הפשע. היא מקימה אנדרטה למצביא המהולל, מושיעה. הבן נכבל לאנדרטה, וכל אזרח העובר על פניו יורק בו.
"רק כעבור זמן רב יוצאת האמת לאור, והעיר מגלה כי הבן הוא שהציל אותה, כשקיבל על עצמו את המעשה הנורא."