תוארתי כסוכן cia. ההתקפות לא חדלו ביום הבחירות, אלא הן נמשכות בחריפות הולכת וגוברת עד עצם היום הזה.
☆ ☆ ☆
אולם על הישגנו האפילו שתי תוצאות אחרות של הבחירות.
הרב מאיר כהנא, שהתייצב לבחירות עם מצע פאשיסטי מובהק, זכה במושב בכנסת. ישראל, ועמה העולם כולו, הזדעזעה למראה הנאצי-היהודי, פשוטו כמשמעו, היושב בכנסת ותובע הנהגת חוקי נירנברג, שבהם המלה "יהודי" תופסת את מקום המלה "ארי" והערבים ממלאים את תפקיד היהודים. עד מהרה הראו סקרי דעת הקהל שאילו נערכו הבחירות כעבור זמן-מה, היה כהנא זוכה בחמישה מושבים או יותר.
התוצאה החשובה השנייה הציגה בעיות מידיות יותר. הכנסת החדשה היתה מחולקת שווה בשווה בין מפלגת העבודה והאגף השמאלי מחד גיסא, לבין גוש הליכוד ושאר הקבוצות הימניות מאידך גיסא. שמעון פרס, ראש מפלגת העבודה, היה יכול להקים ממשלה צרה ולעמוד בראשה, אילו היה מוכן להישען על קולות רשימתנו והקומוניסטים. במקרה זה היה נזקק לקולותיהם של שני חברי כנסת שאין לדעת מראש כיצד ינהגו, כדי לזכות ברוב. אלא שהדבר כלל לא עלה על דעתו. הוא דחה את הצעתנו זו כאילו היתה עלבון מכוון, גם אחרי שאמרנו לנשיא המדינה, בפגישה המחויבת על-פי חוק, שנהיה מוכנים לתמוך בממשלה כזאת מבלי להיות חברים בה, אם תהיה מבוססת על קווי-יסוד מזעריים של שלום ושוויון.
תחת זאת הקים פרס ממשלת אחדות לאומית, שבה הפך למעשה לאסיר הצורך באחדות דעים. אפילו הצעד הקל ביותר לקראת שלום נעשה בלתי-אפשרי. לליכוד היתה זכות וטו על כל צעד מצעדי הממשלה, ומפלגה זו, שנבהלה כהוגן מהצלחת כהנא והתחייה, הכמעט-פאשיסטית, נטתה יותר ויותר ימינה כדי להתחרות בהם.
הדבר היה מצער שבעתיים נוכח ההתפתחויות הדרמטיות במחנה שמנגד.
☆ ☆ ☆
בנובמבר כינס ערפאת את המועצה הלאומית הפלסטינית בעמאן. המקום הוכתב על-ידי הנסיבות. כל שאר מדינות ערב סירבו למעשה לקיים את הכינוס על אדמתן, מחשש איומיהם של הסורים והלובים. מעולם לא היה בידוד הפלסטינים מין העולם הערבי כה גלוי. אבל לבחירה בעמאן כמקום