והמחסור בשינה ניכר בו היטב. גם הצלם האישי שלו, שלא הופיע כלל, היה זקוק כנראה לשינה. אני עצמי התחלתי לעסוק בצילום ימים ספורים לפני-כן, בעקבות אשתי, והבאתי עמי מצלמת חובבים קטנה. לכן צילמתי את התמונות הרשמיות הנחוצות בעצמי. בעת ההפסקה ביקרנו בחורבות קרתגו. לגמרי במקרה ביקר ראש עיריית רומא בטוניס באותו יום, לחתום על הסכם שלום סמלי עם קרתגו. "אם רומא יכולה להשלים עם קרתגו, ישראל יכולה להשלים עם הפלסטינים!" התלוצץ אחד מאנשי אש"ף שליוו אותנו. "אני מקווה שזה ייקח פחות מ-2,500 שנה!" החזרתי לו.
סרנו גם לראות את השוק של טוניס - היתה זו הפעם הראשונה, אחרי ביקורים כה רבים, שראיתי את העיר עצמה. מכיוון שנמצאתי בחברתו של מיעארי המוסלמי, הורשיתי אפילו לבקר במסגד היפהפה, המפורסם בכל העולם המוסלמי.
בערב הקראתי לערפאת טיוטת הודעה לעיתונות שהבינונו. ערפאת אישר אותה בשינויים קלים, אבל לא כהודעה משותפת; היתה זו הודעה חד-צדדית שהורשינו לפרסם בשובנו.
נאמר בה כדלקמן:
1) מישלחת מטעם הרשימה המתקדמת לשלום נפגשה עם יו"ר הוועד-
הפועל של אירגון-השיחרור הפלסטיני, יאסר ערפאת. המישלחת היתה מורכבת מחכרי-כנסת מוחמד מיעארי ומתי פלד, ומה"ה ריאה אבו-אל-עסל, אורי אבנרי, יעקב ארנון וכאמל דאהר, חברי הנהלת הרשימה המתקדמת לשלום.
2) בפגישה נערכו חילופי-דיעות כנים וגלויי-לב על ההתפתחויות האחרונות במרחב, ושני הצדדים הציגו את דיעותיהם והשגותיהם.
3) המישלחת הביעה את מישאלתה לקבל את שמותיהם ושאר המידע על הנעדרים הישראליים במילחמת-לבנון, והיו"ר ערפאת הבטיח להמציא לה מידע זה תוך כמה ימים.
4) היו"ר ערפאת הביע את הערכתו לכוחות-השלום הישראליים, התומכים בעיקרון ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, והדגיש את עניינו של אש"ף בדו-שיח הולך ומתרחב עם כל הכוחות האלה, לקידום עניין השלום הצודק.
5) שני הצדדים הביעו את דעתם, שהדרך הטובה ביותר להשגת השלום הצודק הוא קיום ועידת-שלום בינלאומית, בחסות האו"ם, שבה ישתתפו כל הצדדים הנוגעים בדבר, ובראשם ישראל ואש׳׳ף, כפי שהציע מזכ"ל האו"ם בהסתמך על החלטות האו"ם. נכונות אש"ף להשתתף בוועידה כזאת נובעת מהחלטות המושב ה-17 של המועצה הלאומית הפלסטינית, שנערך בעמאן. ההתנגדות של ממשלות ישראל וארצות-הברית לכינוס ועידה זו היא הגורמת לקיפאון בתהליך-השלום ולהידרדרות המצב בשטחים הכבושים.