החיים בה, היתה לכל אלה השפעה מעמיקה - לא רק על האנשים שעמם שוחחנו, אלא על חוג הולך ומתרחב של מנהיגים ובעלי תפקידים באש"ף.
במשך אותן עשר השנים עבר אש"ף מרחק עצום לקראת השלום. הדבר הוסתר מאחורי מסך עשן של תעמולה, הן פלסטינית והן ישראלית. אבל לפני עשר שנים נראה חמאמי כדמות בודדת, ונותני-חסותו נראו רק בקושי מבעד לערפל. כיום, הגופים המושלים באש"ף מקבלים בגלוי החלטות שמטרתן להוליך לוועידת שלום בינלאומית, ומכאן משתמעת נכונות להכיר בישראל ולכרות עמה שלום.
אין די בכך. יהיה צורך לעשות עוד צעדים רבים בטרם יהיה השלום אפשרי. אבל עמדתה הנוכחית של הנהגת אש"ף מספקת לתחילת משא-ומתן, בתנאי שישראל וארצות הברית תהיינה מוכנות לכך.
אני מאמין מעומק לבי ששום דבר אינו יכול לבוא במקום דו-שיח ישיר, פנים-אל-פנים. כיום, דו-שיח הוא ביטוי נדוש, שחוק ובלוי, סיסמה ריקה מתוכן שמקומה יכירנה בחוברות תעמולה. אבל במציאות, הדו-שיח הוא אחד הכלים האנושיים והפוליטיים רבי ההשפעה ביותר. במהלכו, אין מחליפים רק מלים, מחליפים מבטים, הבעות שלא-מרצון, תנועות לא-מודעות. יש דרכים רבות לשכנע ולהשתכנע - דרכים מודעות ולא-מודעות. אדם יכול להבחין באמת ובכזב. יכול להשתמש באינטואיציה שלו.
זו אמת, כשמדובר בידידים ובאוהבים. זו אמת עזה עוד יותר כשמדובר באויבים. אי-אפשר לכרות שלום אלא עם אויבים, ואין כורתים שלום עם אויבים כאשר בזים להם או רואים אותם כמפלצות לא-אנושיות. כתום ארבעה דורות של מלחמה בין היהודים והפלסטינים, האויב - אש"ף ומנהיגיו - נתפס בעיני היהודים בישראל כשטן, כשיקוץ. בדיוק באופן זה רואים הפלסטינים את הציונים השנואים, לא כאנשים רגילים בעלי תקוות ודאגות של חולין, אלא כנאצים חדשים, מוקצים מחמת מיאוס. הדו-שיח שלנו עזר לנתץ את הדימויים השטניים הללו. צלם השד הוסר מעל פני המשוחחים. ערפאת היושב בין אלוף בצה"ל לבין חבר כנסת ישראל איננו "ראש המרצחים" שהיה קודם; והציונים אינם יכולים להיות בכורי שטן כולם כאחד, אם הם יושבים במחיצתו של ערפאת.
החלטות פוליטיות מתקבלות על-ידי בני אדם. מעשיהם של בני אדם מעוצבים על-ידי השקפותיהם. סתם פוליטיקאים אינם מבינים את עובדות החיים הפסיכולוגיות השוכנות ביסודו של העולם שבו הם פועלים. תפקידנו הוא לשנות את עובדות החיים הללו בשני הצדדים, כדי לשנות את מהלך המאורעות ממלחמה לשלום.
☆ ☆ ☆