המאה ה-19 הסתיימה ביום ה-28 ביוני 1914, כאשר סטודנט סרבי בשם גברילו פרינציפ הרג את יורש-העצר האוסטרי פראנץ פרהינאנד. היריה הידהדה מסביב לכדור-הארץ, ואחריה באו ביליוני היריות של מילחמת-העולם הראשונה. כשמו כן היה: הוא קבע את הפרינציפ של המאה הבאה.
המאה ה-20 התחילה כעבור שלוש שנים, ביום ה-8 באפריל 1917, כאשר ולאדימיר איליץ' אוליאנוב, המכונה לנין, נכנס בשווייץ לרכבת שהועמדה לרשותו על-ידי המטכ״ל הגרמני, ויצא בקרון חתום למסע שנמשך 72 שנים.
המאה ה-20 הסתיימה ביום ה-21 באוגוסט 1991, כאשר התמוטט הפוטש של הקושרים ה״שמרניים״ במוסקווה. זה היה שיאו של תהליך שעליו ניצח מיכאיל סרגייביץ' גורבאצ'וב, שנבחר ב-1985 כמזכיר הכללי של המיפלגה הקומוניסטית הסובייטית.
בין שני הרוסים האלה - לנין וגורבאצ'וב - משתרעת המאה ה-20, ״מאה״ של אלימות ועריצות טוטאליטרית, שתי מילחמות-עולם ומילחמות ״קטנות" בלא-ספור, קומוניזם ופאשיזם, שואה ומילחמות-שיחרור, פמיניזם ואקולוגיה, פצצות-גרעין ומסעות בחלל החיצון, המצאות טכנולוגיות מדהימות וטראגדיות המוניות נוראות.
המאה ה-21 עדיין לא התחילה. אנו חיים בדימדומי תקופת-ביניים מרתקת בין המאה שחלפה ובין זו החבויה עדיין בערפילי העתיד.
המאורע המרכזי של התקופה הזאת הוא התמוטטות האימפריה הסובייטית.
* * *
לשווא חיפשתי בדפי ההיסטוריה אח ורע למאורע זה.
האימפריה הסובייטית היתה טוטאלית, וגם התמוטטותה היא טוטאלית. מעצמת-על אדירה - פוליטית, כלכלית ורוחנית - קורסת תחתיה. השקפת-עולם שלמה נמוגה, יחד עם המישטר הכלכלי והמיבנה החברתי שנבעו ממנה. הולכת ונעלמת אידיאולוגיה - ואולי מוטב לומר דת -