לבסוף הכנים אחד הבחורים אצבע למיכל, וגילה שאוסטרובסקי מילא את המיכל במים.
לרגע-קט נפלה רוחו של הזקן. אבל אז התבהרו פניו, והוא קרא: ״תארו לכם שזה היה מצליח. איזו מהפכה זה היה מחולל בעולם!״
* * *
כמה שאלות של ״אילו״.
אילו סירב לנין להשתמש בקרון שהעמיד לרשותו המטכ״ל הגרמני - שחייליו ירו באותה עת בחיילי עמו - מה היה קורה? אילו היה נשאר תקוע בימים המכריעים בציריך - האם ההיסטוריה של המאה ה-20 היתה שונה? האם המהפכה הבולשוויקית לא היתה פורצת כלל, או שהיתה פורצת בצורה שונה לגמרי?
ואלמלא הקים לנין את המישטר הטוטאליטרי ברוסיה - האם היה בגיטו מוסוליני ממציא את הפאשיזם, האם היה היטלר מגבש את השיטות הנאציות?
אילו נהרג טוראי-ראשון אדולף היטלר בהתקפת-הגאזים, שגרמה לו (לדבריו) לעיוורון זמני - האם היה קם בגרמניה המישטר הנאצי? האם בלי היטלר היה קם מישטר דומה, אך שונה? האם היתה נמנעת מילחמת-העולם השלישית, על עשרות מיליוני חלליה? האם היתה השואה נשארת בגדר הדיה של קומץ מטורפים?
אלמלא אישיותו המיוחדת של מיכאיל גורבאצ'וב, האם היתה הפרסטרויקה מנצחת בברית-המועצות? ובלעדיה, איך היו הדברים מתפתחים בפולין, בהונגריה ובשאר ארצות ״הגוש המיזרחי"?
איזה תפקיד מילאו על בימת ההיסטוריה וויצך ירוזלסקי ולך ואלנסה, ואסלאב האוול וניקוליי צ'אושסקו, ויטאטאס לנדברגים ובורים ילצין? האם אישיותו המיוחדת של כל אחד מהם שינתה את פני הדברים בהרבה או במעט?
קארל מארכס סבר שההיסטוריה נקבעת על-ידי תהליכי-ייצור והשליטה בהם - כוחות אנונימיים החולשים על גורל-אדם כמו מלאכים ושדים בדתות אחרות. כמה מחסידיו אף הרחיקו לכת והגיעו עד לשלילה מוחלטת של השפעת ״הגיבור״ על ההיסטוריה. הם ייחסו חשיבות רק ליחסי-הייצור, לא ליחסי-אנוש.
המאורעות מפריכים, כך נדמה, גם את האמונה הזאת. אין ספק שגורבאצ'וב הוא פרי ההתפתחות הסובייטית, ושלא היה מניף את דגל הפרסטרויקה אלמלא חש שהמישטר עומד לקרוס. אבל אדם אחר במקומו היה יכול להסיק מסקנה שונה, לבחור בדרך של מילחמת-עולם חדשה, או