לדכא את האביב של ורשה ובודפשט כפי שקודמיו דיכאו את האביב של פראג. אין ספק שאופיו האישי, המיוחד מאוד, של גורבאצ'וב השפיע על סוף המאה, כשם שאישיותו המיוחדת מאוד של לנין השפיעה על ראשיתה.

רק אדם מיוחד מאוד היה מסוגל לעלות, בעיצומה של מילחמה, לקרון שהועמד לרשותו על-ידי האויב של ארצו, מתוך אמונה נחושה שהוא משרת בכך את עמו. רק אדם מיוחד מאוד יכול היה לפרק את המישטר שבו גדל ועלה לגדולה. לנין וגורבאצ'וב, ששניהם גדלו על ברכי תורתו של מארכס, מפריכים את הטענה שאין לגיבור חלק חשוב בעיצוב תולדות הימים.

בני-אדם אינם כלי-מישחק על בימת ההיסטוריה. הם עושים את ההיסטוריה. עליהם מוטלת האחריות למעשיהם ולמחדליהם.

ספר זה הוא בראש וראשונה על בני-אדם.

18