החקלאית ומוכרים אותה במחיר הרבה יותר גבוה בגרמניה, תמורת מארקים.
תופעה דומה קיימת לגבי כוח-העבודה. הרוסים הולכים לעבוד באסטוניה, שם השכר גבוה יותר. האסטונים הולכים לעבוד בפינלנד, והפינים בשוודיה, בגלל אותה הסיבה. הרוסים מחפשים עבודה בפולין, הפולנים בגרמניה. כוחות-העבודה נמשכים אל המקומות שבהם השכר יותר גבוה.
״מה קרה ברוסיה? הרי אנחנו יכולים לייצר לא פחות מאשר בעבר. הארץ לא השתנתה. אז מדוע חסר הכל? התשובה היא שהתשתית נהרסה, החלוקה אינה מתפקדת, וחלק מהמוצרים נמכרים בחו״ל ביוזמה פרטית. הכל משוגע עכשיו. לכסף אין שום ערך. אתמול הלכתי לאכול עם ידיד במיסעדה, זה עלה לנו 36 רובל לשנינו(פחות מדולאר וחצי בשוק השחור). רציתי לשתות משהו וביקשתי מים מינרליים. בעל-המיסעדה אמר שיש רק משקה זר, תמורת מטבע זר. אז שילמתי דולאר בשביל המים, כמעט כמו בשביל הארוחה כולה.״
כשאין ערך לכסף, הכל משותק. החנוונים מחביאים את הסחורה ונותנים אותה למי שנותן להם משהו בתמורה. בדרך זו אפשר להשיג כל דבר. ״יש אצלנו חוק האוסר על חנוונים להחביא סחורה. תאר לך! הרי בכל ארץ נורמלית החנווני מעוניין למכור. הוא חי מזה. אצלנו דרוש חוק כדי להכריח אותו, וזה לא עוזר."
* * *
״האם חוסר-היעילות הכלכלי הוא מורשה רוסית, או תוצאה של המישטר הקומוניסטי?״ שאלתי.
״מה זה קומוניזם?" תמה. "בחיים שלי לא שמעתי שסתם אנשים מדברים על קומוניזם. במישפחה, בחברה, בשום מקום אף אחד לא דיבר על קומוניזם. גם לא בתקופת סטאלין. העסקנים נאמו על זה, העיתונים כתבו על זה. אבל אף אחד לא האמין למה שכתוב בעיתונים. קראו את העיתונים מהסוף להתחלה, כמו עיתון יהודי. את הדפים הפוליטיים לא קראו בכלל. ניסו להבין מה שמתרחש לפי ההכחשות הרשמיות. דווקא מההכחשות אפשר היה להבין הרבה.״
האנשים לא דיברו על קומוניזם, הוא היה פשוט עובדת-חיים. ״היה מישטר קומוניסטי, האנשים הסתדרו בו. האמת היא שבתוך כל המצוקה הכלכלית הם חיו בלי דאגות. הדירה לא עלתה כמעט כלום. אי-אפשר היה לגרש איש מהדירה שלו. הגאז היה בחינם. הוא לא עלה כלום לשילטונות, מפני שיש ברוסיה גאז טבעי בשפע, והשילטונות חילקו אותו בחינם. גם