המים(הקרים והחמים) היו בחינם. לא היה צורך בביטוח. היה טיפול רפואי לכל."
הטיפול הרפואי היה בחינם לכל - אבל כשהיה צורך בהשתלת כבד, נסע ויקטור לואיס לבריטניה.
״הרוסים המשתוקקים להגר לאמריקה יקבלו הלם אם יגיעו לשם,״ ניבא. ״הם ימצאו שם הרבה דברים בלתי-אנושיים. זה שונה מאוד מהמצב כאן. למשל, ברוסיה אין בוסים. גם הבום של המיפעל הכי גדול אינו אלא פקיד, כמו כל עובד אחר במיפעל. אצלנו אפשר להדיח בוס. אם העובדים מנהלים מערכה להדחת המנהל שלהם, הם מצליחים בזה. ואילו הבוס לא יכול לפטר עובדים. לכן כל היחסים במיפעל שונים."
איך זה משפיע על היעילות? ״הצד השני של המטבע הוא, כמובן, שאין לעובדים שום המרצה לעבוד כמו שצריך. עובד טוב מקבל את אותו השכר בדיוק כמו עובד רע."
המשכורת עלובה, ובמילא כל אחד חושב איך להרוויח מהצד בצורה זו או אחרת. וגם אם עובד מסתפק במשכורת שלו, הוא יורע שטיב העבודה לא ישפיע על שכרו. זה ההיפך המוחלט מן השיטה הקפיטליסטית, היוצרת זיקה ישירה בין טיב העבודה וגובה ההכנסה. מה גם שבמישטר הקומוניסטי הקידום תלוי, בדרך כלל, בפרוטקציה מיפלגתית, בוותק ובשאר המחלות המוכרות היטב במיגזרים מסויימים של המשק הישראלי, שדבקו בהם סממנים בולשביקיים.
אין פלא שבכל החנויות, המיסעדות ובתי-המלון הממלכתיים מתייחסים אל הלקוח כאל מיטרד, המפריע למנוחת העובדים. ואין זה פלא שכמעט כל עובד סובייטי חושב בלי הפסק על הכנסה נוספת. לרבים משמשת העבודה הרשמית, שהכנסתה עלובה, רק כאליבי. אזרח סובייטי חייב לעבוד, ובעבודה הרשמית הוא ממלא חובה זו ומשלם מס. אבל למעשה יש לו עבודה אחרת, שממנה הוא מתפרנס באמת, ושאינה רשומה בשום מקום. או שהוא עוסק בכל מיני עבודות מזדמנות מהצד. או שהוא, לבדו או ביחד עם חבריו-לעבודה, גונב סחורות ממקום-העבודה ומוכר אותן בשוק החופשי.
שמעתי על כך סיפורים בלא-ספור. פקיד ממשלתי מוכר סקופים לעיתונות. פקידים במוסדות יוקרתיים עוסקים מהצד בהדרכת תיירים. בעלי-מלאכה מיומנים נוטשים את עבודתם הממשלתית בבוקר ומגישים את שרותיהם ללקוחות על בסיס פרטי, תמורת שרותים או סחורות. נהגים ממשלתיים אוספים נוסעים ברחובות ומסיעים אותם כנהגי-מוניות. אין גבול לאפשרויות, ונדמה שכל רוסיה עוסקת בכך. בלי זה המישטר כלל לא יכול היה להתקיים.
כשהיה חסר מזון במיסעדת-המלון שלנו, או כשארוחת-הבוקר היתה