משוררים וכיוצא באלה. הוא גם מתרגם שירים עבריים לרוסית.
אחת התלמידות בקורס לעברית היתה יהודיה גרושה, ש״שיחקה איתי בעיניים״, כפי שניסח זאת. כשהוציא בהפסקה פרוסת-לחם, שאלה: ״מה, אשתך לא מכינה לך אוכל כמו שצריך?״ הוא אמר לה שאין לו אשה. הם שוחחו, הוא הזמין אותה לארוחה - ובסופו של דבר התחתנו.
כשקבענו פגישה עם יוסף קובזון, הזמר המפורסם, ביקשה אשתו של יורי להיות נוכחת. כך היכרנו אותה - אשה אימהית, שחורת-שיער ושחורת-עיניים, נעימה וביישנית, שהתנהגה בצניעות רבה, התעקשה לשבת ליד שולחן סמוך ולא התערבה בשיחה.
האשה, שהיתה נשואה בעבר ליהודי, היא אם לילד. כששאלתי את יורי אם הוא נתקל אי-פעם בחייו בתופעה אנטישמית, השיב שזה קרה רק פעם אחת: הילד חזר הביתה בוכה, מפני שאחדים מהילדים האחרים קראו לו ״ז'יד״. ברוסית זוהי מילת-גנאי, כי ההגדרה הרשמית של יהודי היא ״אבריי״(עברי).
יורי-2 הוא אדם שקט, המצטיין בסבלנות הרוסית והנוהג תמיד על פי הכללים המקובלים. רק בהזדמנות אחת ראינו אותו כועס - וגם אז לא ביטא זאת במלים, והיינו צריכים לנחש זאת על פי הבעתו.
רחל השתוקקה מאוד לבקר בתיאטרון"בולשוי", אך לא היו לנו ערבים פנויים. רק ביום האחרון שלנו במוסקווה היה לנו פנאי.
כבר בימים שלפני כן, כשעברנו בכיכר האדומה, ניגש אלינו בחור צעיר והציע לנו כרטיסים ל״בולשוי״, כשם שאחרים הציעו "מיליטארי ווטש״ (שעון צבאי), מטבעות וסיכות-סמליס. הוא דרש 10 דולאר לכרטיס - פי עשרה ממחירם הרשמי. בכל פעם הסביר לנו יורי שהכרטיסים הם למקומות לא-טובים, ושלא כדאי לקנות.
באותו יום אחרון ניגש אלינו הבחור שוב - הוא כבר הכיר אותנו, ואנחנו הכרנו אותו - והציע לנו שוב כרטיסים ב-10 דולר. המקומות המסומנים בהם היו טובים, וזאת היתה ההזדמנות האחרונה. רחל ביקשה לקנות. שילמנו 20 דולאר - ממש הון-עתק בברית-המועצות.
המשכנו בדרכנו, והרגשנו שיורי-2 ממעט לדבר, מחמיץ פנים וכל-כולו אומר הסתייגות. לבסוף שאלנו אותו ישירות: "אתה כועס?" תחילה הכהיש, אך בסוף התפרץ:"20 דולאר זה משכורת של חודשיים!״ הסברנו לו שזה הערב האחרון שלנו, שאולי לא תהיה לנו הזדמנות אחרת, שה״בולשוי" הוא משהו מיוחד בשבילנו, וכו' וכו'. זה לא עזר.
עד הרגע האחרון לא היינו בטוחים אם הכרטיסים הם אכן אמיתיים. ספסר-כרטיסים אלמוני אינו כתובת טובה. התאריך של יום ההצגה היה רשום על הכרטיס בחותמת-גומי בלבד. חוץ מזה אמרו לנו קודם לכן במישרד-כרטיסים רשמי שההצגה של היום היא ״הצגה סגורה״ - כלומר, היא מכורה כולה לוועד-עובדים.