רוצים בניתוק מוחלט של כל הקשרים הפוליטיים עם ברית-המועצות. הם אומרים שברית-המועצות היא מעצמה זרה. אבל באותו הזמן משתתפות הרפובליקות האלה בכל המערכות הכלכליות. הן שותפות, למשל, בהסכמים לאספקת הנפט. הן מנסות לשבת על שני כסאות בעת ובעונה אחת: על כסא העצמאות המדינית ועל כסא הקשר הכלכלי. אבל אי-אפשר לשבת על שני כסאות. במוקדם או במאוחר הן תצטרכנה להחליט על איזה כסא הן רוצות לשבת."

האם לא יתכן איחוד כלכלי של מדינות עצמאיות, כמו באירופה המערבית?

״באירופה המערבית נוצר האיחוד הכלכלי תוך שאיפה לאיחוד מדיני. שני הדברים הולכים באותו הכיוון. אבל פה יש שתי מגמות סותרות: הרפובליקות האלה רוצות לשמור על האיחוד הכלכלי ולפרק את האיחוד המדיני. זה אי-אפשר. זה מטופש.״

״האם אתה סבור שרוסיה תהיה במצב טוב יותר אם תיפטר מן הרפובליקות האחרות?״ שאלתי.

הפרופסור לא נבהל מן השאלה. ״יש קשרים כלכליים. למשל, ברפובליקה מסויימת יש מיפעל בלעדי, המספק את מוצריו לכל ברית-המועצות, ואנחנו זקוקים למוצר הזה. אבל אם אותה רפובליקה תהיה באמת עצמאית, יהיה כדאי לנו יותר לקנות את המוצר הזה בגרמניה או ביפאן, כי שם הוא יותר זול ויותר טוב. מדוע שנקנה אותו ברפובליקה פורשת? נמכור את הנפט שלנו למדינות שיש להן מטבע קשה. שום אדם שפוי לא יגיד אחרת.״

הערתי שהלאומנות אינה תמיד ראציונלית.

״היא בלתי-ראציונלית, כמובן. וגם המנהיגים הרוכבים על הגל הזה, ושהגיעו לשילטון בכמה רפובליקות, הם בלתי-ראציונליים. המנהיג של גרוזיה, למשל, הוא פאשיסט גמור. אביו שיתף פעולה עם הכיבוש הנאצי ויצר קשרים עם היטלר.״ ומה ביחס ללאטווים? ״הגעתי ללאטוויה ב-1945, כשזכר הכיבוש הנאצי היה עדיין טרי. היהודים שם לא הושמדו על-ידי הגרמנים, הם הושמדו על-ידי הלאטווים. כך קרה גם בליטא. אבל לא רק לאומנות משפיעה על הרפובליקות האלה, כמו גרוזיה. יש גם הרבה פחד. תחנות-שידור זרות מטפחות את הפחד הזה.״

לאן זה יוביל?

״אינני יודע איך ארמניה או גרוזיה, למשל, תתקיימה כמדינות עצמאיות. הן לא סופחו לרוסיה בתוקף כיבוש. הן בחרו בדרך זו מתוך שיקולים הגיוניים, עניינים של חיים וגורל. הארמנים והגרוזים חששו, בשעתו, שמא הפרסים ישמידו אותם. לכן הפכו למדינות-חסות של רוסיה. לא היתה להם דרך אחרת להמשיך ולהתקיים כאומות - כאומות, לא

95