המועצות איבדה את השפעתה על הממשלות במרחב, אחרי שסוריה עברה, למעשה, למחנה השני. אבל הוא אמר שלא רק הממשלות קובעות, אלא גם העמים. ובקרב העמים יש עדיין השפעה סובייטית רבה.)
בתום השיחה התנדב בלאייב להביא אותנו למלון שלנו. למטה המתינה לו מכונית-השרד השחורה שלו, הנהוגה בידי נהג. בדרך סיפר לנו שבדיוק חודש לפני פלישת עיראק לכוויית השתתף בסימפוסיון חשאי, שבו הופיע מומחה אמריקאי והירצה על "הפלישה העיראקית הקרובה לכוויית״. למרות שידעו זאת אמרה השגרירה האמריקאית לצדאם חוסיין, ימים מעטים לפני הפלישה, שאמריקה לא תתערב בסיכסוך בין עיראק וכוויית. צדאם ראה בכך, בצדק, רמז לכך שארצות-הברית לא תתנגד לפלישה שתיכנן.
אחרי הפלישה, כשהמילחמה עמדה כבר בשער, נסע יבגני פרימאקוב, מקורבו של גורבאצ'וב, לבגדאד והזהיר את חוסיין שהאמריקאים עומדים לפלוש. חוסיין טען אז באוזני קציניו שפרימאקוב ״מבלף״. הוא אמר שיש בידו מידע מוסמך המוכיח שאין לאמריקאים כל כוונה לתקוף.
אחרי המילחמה דן צדאם חוסיין את השגריר שלו בוושינגטון למיתה (בהעדרו. השגריר ברח). בלאייב בטוח שהשגריר העיראקי בוושינגטון הוא שהעביר לצדאם את המידע הכוזב על כך שהאמריקאים לא יתקיפו. היה זה חלק ממערכת כיזוב (״דיס-אינפורמציה״) של האמריקאים.
מסקנה: בוש רצה מן הרגע הראשון במילחמה. הוא דחף את צדאם חוסיין לפלוש לכוויית, ואחר-כך מנע ממנו, בטכסיסים שונים, לסגת משם בעוד מועד.
יכולתי להגיד לו שתיאוריה זו מאשרת את טענתי לגבי חוסר-האונים של ברית-המועצות, אבל התאפקתי. הרוסים הם עם גא.
* * *
בביתו של ידידנו ליאון זהבי פגשנו את גנאדי, סגן-העורך של ״נובויה ורמןה״. זה היה פעם ביטאון מיפלגתי יבש, בעל תפוצה בינלאומית בשפות רבות. כיום זהו שבועון תוסס, המותח ביקורת קטלנית על המיפלגה, וגם עכשיו הוא מופיע בכמה שפות.
זהבי הוא קומוניסט ישראלי ותיק, הגר במוסקווה זה שנים רבות כשליח העיתונות המיפלגתית של רק״ח. הוא אחיו של ויקטור שם-טוב, מנהיג מפ״ם, ומכיוון ששפת-אמו היא בולגרית היה לו קל ללמוד רוסית ולהשתרש במקום. הוא גר בדירה המשקיפה על נוף מרהיב של נהר-מוסקווה ותחנת-קייב. דירה זו, בקומה העשירית של בית-מגורים בעל כניסות רבות, משמשת כאתר לעליה-לרגל לישראלים רבים המזדמנים