ליהודי להחזיק בדרכונו ובנכסיו הסובייטיים גם כשהוא עולה לישראל, לנסוע הלוך וחזור, להחזיק באזרחות כפולה - בדיוק כמו יהודי אמריקאי.
היה זה לואיס שהצביע על הבדל בולט בין יהודי רוסיה ואמריקה: יהודי רוסיה אינם תורמים כסף לישראל, למרות שיש כבר לא-מעט מיליונרים יהודיים בברית-המועצות.
לדעת לואיס, אין בעיה של אנטישמיות בברית-המועצות. התופעה קיימת, אך אינה שונה מן השנאות האחרות הקיימות בין העמים בארץ הסובייטים. ״בהרבה רפובליקות צפויות סכנות יותר גדולות לרוסים מאשר ליהודים,״ אמר. ״וכשהרוסים בורחים לרוסיה, אין מי שידאג להם. אצל הרוסים אין מסורת של עזרה הדדית כמו אצל היהודים.״
את ״פאמיאט״ ביטל מכל וכל. ״זוהי קבוצה קטנה, המוסיפה צבע לנוף שלנו - כמו שכונת מאה-שערים אצלכם." גם הסיפורים על העבר האנטישמי של רוסיה מוגזמים ביותר, לדעתו. ״נכון, היו כמה פוגרומים מפוזרים, אבל בסך-הכל היתה זאת תופעה די שולית. במוסקווה ובפטרבורג לא היו מעולם פוגרומים."
ואם היהודים פוחדים - במה הם שונים מאחרים? בעבר, בימי הטרור הקומוניסטי, הכל פחדו וגם היהודים פחדו. עכשיו הכל פוחדים מפני העתיד, וגם היהודים פוחדים. ״אני לא מבין מדוע היהודים בורחים. אין שום סכנה, שום סכנה בכלל, מלבד הסכנות העומדות לפני כל האזרחים.״ אם יש בכלל טינה נגד היהודים, הרי זה מתוך קינאה על שהם מגשימים את החלום של כולם - לצאת מברית-המועצות. "אומרים: תראו, היהודים הם כבר שוב הראשונים. כולם רוצים לצאת, ורק היהודים מצליחים לעשות את זה."
נכון שאין עכשיו יהודים בחלק העליון ביותר של צמרת המדינה, אבל יש הרבה מאוד יהודים בעמדות-מפתח בדרג ב' - יהודים, חצי-יהודים, אנשים שדם יהודי זורם בעורקיהם.
מחשבה מעניינת: זוהי הפעם הראשונה שאין היהודים משתתפים במהפכה רוסית. בכל המהפכות ותנועות-הרפורמה בעבר מילאו תפקיד חיוני. הפעם הם בולטים בהעדרם. הם עוזבים, במקום לקחת חלק בשינוי.
אולי זוהי אחת הסיבות לכך שאין שום אידיאולוגיה מגובשת לרפורמה הנוכחית, ושאין מערכת חדשה של מחשבות ורעיונות.
* * *
״יש איזושהי הנהגה יהודית האומרת ליהודים מה לעשות,״ אמר העיתונאי איגור בלאייב. ממשלת-ישראל? בלאייב לא היה בטוח. מישהו.
הנהגה זו יצרה ב-1989 את הפאניקה, שהביאה לישראל את העליה