"כאשר בתי היתה קטנה,״ סיפר, ״היא חזרה פעם מהגן ושאלה: 'אבא, תגיד לי, אנחנו יהודים?' אמרתי לה שכן. 'מה פיתאום? אמא שלי יהודיה?' שאלה. אמרתי לה שכן. 'ואתה יהודי?' אמרתי שכן. 'זאת אומרת שגם אני יהודיה?' שאלה. 'כן, את יהודיה,' אמרתי לה. 'אז מה אפשר לעשות?' שאלה בתי, 'אולי לא נאכל את דייסת-החלב של סבתא?״'
בהופעותיו, המושכות המונים, הוא מרבה לשיר שירים באידיש, ולפעמים גם בעברית, למרות שאינו מבין עברית. באחד האירועים הגדולים, כשהיתה בקהל מישלחת קומוניסטית מישראל, שר לה את ״הבה נגילה״. הנציגים של 17 מדינות ערביות קמו ויצאו באופן הפגנתי. זה גרם לתקרית. "אלמלא הייתי החבר של כל המנהיגים, זה יכול היה להיגמר רע,״ חייך.
כשכבר היה זמר מפורסם הוקם במוסקווה ״הוועד האנטי-ציוני", ותבעו ממנו להצטרף אליו. הוא סירב. ״אילו זה היה ועד נגד המעשים התוקפניים של ישראל, הייתי מצטרף,״ אמר ליוזמים, ״אבל אנטי-ציונות מריחה כמו אנטישמיות."
מדוע בורחים היהודים? ״אילו היתה לבני העמים האחרים האפשרות לברוח, גם הם היו בורחים. עובדה, הארמנים והגרמנים, שניתנה להם אפשרות זו, בורחים גם הם. עכשיו רוצים רבים להתחתן עם יהודים, כדי לצאת מהמדינה.״
והאנטישמיות? ״זוהי בעיה לא בוערת. כיום עסוקים בסיכסוכים בין העמים האחרים.״
פאמיאט? ״פעם הם השמיעו סיסמאות קיצוניות נגד היהודים, וקיבלו תשובה חריפה מצד הציבור. עכשיו הם לא מעזים להניף כרזות אנטישמיות מובהקות. היהודים לא עוזבים בגללם."
פעמים רבות, כשהופיע בקונצרטים בחוץ-לארץ, באו אליו ואמרו לו: "אל תחזור לשם. הישאר כאן." בכל פעם ענה, לדבריו: ״אני נולדתי באוקראינה, וגרתי באוקראינה. אני פטריוט לאומי. לא לאומן שוביניסטי, אבל פטריוט. אני מכבד את האנשים הנאבקים למען זכויותיהם במצב קשה, כמו זה הקיים אצלנו. היציאה מהמדינה היא ההליכה בדרך הקלה."
כשהוא מסייר בברית-המועצות כחבר-הפרלמנט ועורך קונצרטים, באים אליו יהודים ומפצירים בו שלא להגר. "אומרים לי: אל תעלה ארצה, אל תעזוב. אני עונה תמיד שאין לי שום כוונה לעזוב. יש מילים טובות של משורר תורכי ידוע: 'אם אני בורח, ואם אתה בורח, ואם כולנו בורחים - אז מי יפזר את ענני-החושך?' יש לעשות את הכל למען היהודים הגרים כאן, והיהודים צריכים להביע את הפטריוטיזם שלהם, כדי לקרב את העמים.״
״איזה פטריוטיזם?״ שאלתי. "סובייטי? רוסי? אוקראיני?"