כשהגענו אל רחבת-הדשא הענקית שלפני הרייכסטאג, היא היתה עדיין כמעט ריקה. השעה היתה 8 בערב, ארבע שעות לפני הרגע הגדול.
הרייכסטאג - הפרלמנט של הרייך - הוא גלעד של ההיסטוריה הגרמנית. הוא קם בימי הקיסר, והארכיטקטורה שלו משדרת את מסר הכוחנות והעוצמה של הימים ההם. מעל לעמודים החסונים מתנוססת הסיסמה ״לעם הגרמני״. בימי הרפובליקה הוויימארית היה היכל זה דווקא סמל חוסר-האונים של הדמוקרטיה הגרמנית. לקראת התמוטטותה הפכו הנאצים לסיעה הגדולה ביותר ברייכסטאג, והרמן גרינג השמן התמנה כיושב-ראש שלו.
בליל ה-27 בפברואר 1933 פרצו הלהבות מחלונות הבניין. ״שריפת הרייכסטאג״ היתה אחת הפרשות הגדולות של המאה ה-20. הנאצים, שטענו שהקומוניסטים הציתו את המישכן, השתמשו בשריפה כדי לפתוח במסע-טרור שנמשך תריסר שנים. כל העולם היה משוכנע שהנאצים עצמם הציתו את הבניין. כיום יש המפקפקים בכך.
כשזה קרה הייתי ילד בן 9, ואני זוכר היטב את ההלם של אותו לילה. יתכן שעוד לפני שכובו הלהבות החליט אבי לנטוש את גרמניה ולעלות לפלסטינה. כך עשו הוריה של רחל.
הנאצים השאירו את החורבה השרופה כמו שהיא. היטלר לא רצה לבנות מחדש את הבניין המסמל את הדמוקרטיה. בימים האחרונים של מילחמת-העולם נכבש המקום על-ידי הצבא האדום, ותצלום החיילים המניפים את הדגל הסובייטי על חורבות הרייכסטאג שייך לאלבום ההיסטוריה.
גם כאשר קמה הרפובליקה הפדרלית לא שוקם הבניין במשך עשרות בשנים. רק בשנים האחרונות, כאילו מתוך חוש נבואי, הוחל בשיקומו. עכשיו הוא עומד כפי שהיה בימי זוהרו. ברגע שנפלה החומה - שעמדה במרחק של כמה מטרים מקיר הבניין - החלה נשמעת התביעה להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את מעמד עיר-הבירה לברלין ואת הפרלמנט לבניין הרייכסטאג.
לכן היה זה טבעי שהאקט הסימלי של איחוד גרמניה יתקיים דווקא בחזית הבניין הזה, שהקמתו סימלה את עוצמת הרייך השני, וחורבנו את לידת הרייך השלישי. אם אכן קם עתה הרייך הרביעי, זה המקום המסמל את לידתו.
* * *
על אקרן-ענק ליר חזית הבניין הוקרנה להמונים תוכנית-החג של הטלוויזיה, ורמקולים אדירים שידרו את קולה. היא נבחרה בקפידה על-ידי העורכים, שהיו מודעים לכך שהעולם כולו מביט לעברם. מקהלות-ילדים