קלאוס, החי במערב-ברלין, נולד ב-1935, שנתיים אחרי שריפת הרייכסטאג ועליית היטלר לשילטון. במילחמה פינו אותו, יחד עם שאר הילדים, אל מחוץ לעיר המופצצת. ואז באו הרוסים. "הרוסים היו בסך-הכל בני-אדם. פה ושם אנסו בחורות, זה נכון, אבל בסך-הכל הרוסים היו בסדר. לא היה להם כלום. הם היו בעצמם מיסכנים. אבל מה שהיה להם הם נתנו לילדים.״
(תיאור דומה שמענו פעמים רבות בגרמניה המיזרחית, וגם בשאר ארצות מיזרח-אירופה. התמונה היתה אחידה: החיילים הסובייטיים אנסו את הנשים, אבל התנהגו יפה כלפי הילדים והתחלקו איתם באוכל המועט שהיה להם. הטראומה של הכיבוש הסובייטי מהולה בהרגשה שהחיילים הרוסיים היו אנושיים, שהיו"שדים מיסכנים״, כפי שאמר קלאוס בסלנג הברלינאי שלו.)
״הרוסים התנהגו בסך-הכל יפה. דווקא האמריקאים התנהגו בהתחלה בנבלות. היה אצלם אז מישטר של 'אי-התיידדות'. החיילים האמריקאיים היו זורקים את ברלי-הסיגריות שלהם על הארץ, וכשראו שגרמנים מתנפלים עליהם, היו שמים את הרגל על הבדל ודורכים עליו."
הוא הסתכל סביבו בעצבות. "לכל הצעירים האלה המאורע הזה לא אומר כלום. בשבילם זוהי סתם עוד סיבה למסיבה. אבל לנו, שראינו את כל הדברים מההתחלה עד הסוף, זה משהו אחר."
לקלאוס היתה אחות במיזרח-גרמניה. במשך 18 שנים לא התראו בכלל. אחר-כך הותר לו לבקר אותה רק לעיתים רחוקות.
סיפור-חייו של גרמני במאה ה-20: ״כשהייתי ילד היה קשה מאוד להשיג עבודה כשוליה באיזו שהיא מלאכה. אז הצלחתי להתקבל כשוליה לצבעות. עד היום אני עובד כצבעי. בדור הנוכחי זה הרבה יותר קל. הם מקבלים את הכל, ואפילו לא מחכים שיתנו להם. הם פשוט לוקחים.״
האיש היה פשוט, אך לא טיפש. "לא האמנתי שהחומה תיפול. הייתי בטוח שבעלות-הברית לא יתנו, שכולם רוצים לנצל את גרמניה המחולקת. אבל זה קרה בגלל החולשה של רוסיה.״ הוא ביקר ברוסיה בקבוצה של פועלים. שם הופתע להיווכח שהרוסים, "למרות שאין להם שום סיבה לאהוב את הגרמנים, לא שונאים אותם״. התייחסו אליהם שם יפה.
הוא שמח על האיחוד, אך גם הצטער איכשהו. ״ביקרתי במיזרח שוב ושוב. אמרתי לעצמי: אני מוכרח לצבור זיכרונות, כדי שברבות הימים אזכור את הכל. עכשיו פיתאום פתחו את השיבר, וכל מה שצברתי לי בראש היה לחינם.״ יש לו אמא בת 84, והיא, המיסכנה, כבר לא רואה מה קורה, היא לא תופסת כלום.
סיפורו של נקניק. ״באחד הביקורים שלי במיזרח נתן לי הגיס שלי נקניק, שהוא עשה בעצמו מבשר שפן. זה היה נקניק קטנצ'יק, שנראה כמו