מדברים על ״הרייך הרביעי״ - תמיד בנימה של פחד ואזהרה - נוטים לשכוח את החידוש. מניחים כדבר מובן מאליו שהרייך הרביעי יהיה המשך של הרייך השלישי. או לפחות של הרייך השני. אבל כל רייך (ממלכה) גרמני היה שונה לגמרי מקודמו, מפני שקם בתקופה אחרת ובנסיבות שונות.
הרייך הגרמני"הראשון״ לא היה אלא קונפדרציה רופפת(במושגים של ימינו) של ממלכות ונסיכויות, שהתקיימה משנת 962 ועד 1806. הוא נקרא (מאז המאה ה-15) ״הממלכה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית״, ומרכז-הכובד שלו התחלף הרבה פעמים. לרוב שלטו בו הדרומיים. הקיסרים האחרונים היו אוסטרים.
הרייך "השני" הוקם ב-1871 על-ידי אוטו פון-ביסמארק, שהיה התגלמות האופי הפרוסי. פרוסיה, האיזור הצפון-מיזרחי העני של גרמניה, שבו התפתח במרוצת הדורות פולחן של עוצמה צבאית, גברה על דרום-מערב גרמניה, שהיה עשיר יותר, מעודן יותר, וממילא גם ליברלי יותר. הרייך הזה היה תוקפני במהותו, מפני שרצה להשיג במכה אחת את בריטניה וצרפת, שהקימו אימפריות עולמיות בשנים שבהן היתה גרמניה עסוקה במילחמותיה הפנימיות. הוא התמוטט במילחמת-העולם הראשונה.
הרייך ״השלישי״ אמנם הוקם על-ידי האוסטרי אדולף היטלר, אבל הנאצים המשיכו בפולחן-הכוח הפרוסי ואף הביאו פולחן זה לידי הגזמה מיפלצתית.
הרייך ״הרביעי״ - אם רוצים לקרוא כך לגרמניה החדשה - נולד בנסיבות שונות לגמרי. פרוסיה נעלמה פיסית ורעיונית. רבים משטחי פרוסיה סופחו לברית-המועצות ולפולין. מה שנשאר משטח פרוסיה הפך למרכז המדינה הקומוניסטית הגרמנית. עכשיו נושא שטח זה בעול פשיטת-הרגל של גרמניה המיזרחית. ואילו המערב והדרום של גרמניה פורחים כפי שלא פרחו מעולם. הם מייצגים את ההצלחה.
האמת היא שגרמניה לא ״אוחדה״. המערב פשוט סיפח את המיזרח. אפשר גם לומר שהוא כבש את המיזרח ומתייחס אליו עכשיו כאל שטח כבוש. גם אחרי שבון, עיירה מערבית רדומה, תחדל מלשמש כעיר-הבירה, והתואר הזה יחזור לברלין ״הפרוסית״ הסואנת, יישאר השילטון האמיתי בגרמניה בידי אילי-ההון המערביים. לא פראנקפורט-על-הנהר-אודר תיתן את הטון, אלא פראנקפורט-על-הנהר-מיין, מרכז כלכלי אפור, משעמם ושופע-כוח.
ביסמארק טען שההיסטוריה נעשית על-ידי ״דם וברזל״. אבל גרמניה החדשה הוכיחה שההיסטוריה נעשית בימינו על-ידי זיעה וכסף. לא גייסות חמושים הביאו את גרמניה המיזרחית לידי כניעה-ללא-תנאי, אלא ההצלחה הכלכלית האדירה של גרמניה המערבית.