תיכנון נוקשה כזה אינו יכול להצליח. למשל: הורו למיפעל לייצר במחצית הראשונה של השנה מוצר מסויים, ובמחצית השניה מוצר אחר. אבל במחצית הראשונה לא היו חומרי-גלם למוצר א', ולעומת זאת היו למוצר ב'. בכל זאת אסור היה לייצר את מוצר ב', מפני שזה היה מנוגד לתוכנית. אז פשוט לא עשו כלום במשך חצי שנה.

דוגמה אחרת: את החומרים לייצור היו צריכים להזמין שנתיים-שלוש מראש. מיפעל למכשירי-רדיו הזמין נורות-רדיו. בינתיים הומצאו הטראנזיסטורים, והיה צורך בחומרים אחרים. אבל מה שהוזמן הוזמן, ומה שלא הוזמן לא הוזמן. אי-אפשר היה לשנות.

חוץ מזה היה הניהול בידי אנשים חסרי-מומחיות, שהמיפלגה רצתה ביקרם. הנהלת כל מיפעל היתה מלאה באנשים בלתי-מוכשרים, בעלי פינקם-המיפלגה, שהיה צורך לתגמל אותם, כאלה ש״לא ידעו לחצצר ולחלל״, כביטוי הציורי של גרטרוד. הומצאו עבורם מישרות בכירות מיותרות לגמרי.

האם נכון הדבר שבמישטר הזה לא היה לאיש חשק לעבוד? ״זה לא נכון!״ אמרה גרטרוד, בניגוד לאורסולה. ״רוב האנשים עבדו בשקידה ובחריצות. אבל השכר שולם במשותף לכל קבוצת-עובדים ('בריגדה' בסלנג הקומוניסטי), ובכל קבוצה היו בטלנים, מאחרים כרוניים וסתם שיכורים. היה צורך לתת להם חלק שווה בשכר, בייחוד אם היו חברי-המיפלגה. לא עזר כלום, היינו נאלצים לגרור אותם איתנו.״

אם העובדים האחרים התלוננו על כך, נאמר להם: "אלה הם החברים שלכם. אז תחנכו אותם. לכו בערב לבית-המרזח ותגידו לשיכורים שיילכו הביתה, כדי שלא יאחרו מחר לעבודה.״

איך היו הבחירות בעבר? גרטרוד צחקה במרירות. "בטח, היו בחירות.

היו כל מיני מועמדים של כל מיני מיפלגות.״(בגרמניה המיזרחית היו כמה מיפלגות-מטעם, שותפות-כביכול בקואליציה, כדי להסוות את האופי החד-מיפלגתי של המישטר.) אבל לא היה שום הבדל ביניהן. רוב האנשים לא העזו בכלל להיכנס אל מאחורי הפרגוד, כדי שלא יחשדו בהם. מי שניגש בכל זאת אל מאחורי הפרגוד, הסתכלו במעשיו"עוזרי-קלפי״ משני הצדדים. מי שרצה להימנע היה צריך למחוק את כל השמות, כל אחד לחוד, וזה דרש זמן. הבחינו בזה מיד.

אם כן, מדוע בכלל טרחו להצביע? ״זאת היתה חובה. מי שלא הצביע, נרשם. אחר-כך, כשהגיש בקשה כלשהי, למשל לביקור בחו״ל או לקבלה לבית-ספר גבוה, נתקל בסירוב. מעולם לא נימקו את הסירוב. פשוט פטרו את האיש בלך-ושוב."

לגרטרוד היתה אם זקנה וחולה בברלין המערבית. נתנו לה לבקר אותה פעם בחמש שנים. כשהגיעה האם לגיל 70, הניחו לבת לבקרה אחת לשנה.

180