תמהתי על אומץ-ליבו של גיזי. לפני-כן נסענו לאסיפת-בחירות שלו, תחת כיפת השמיים, בעיירה קטנה בפאתי ברלין(אותה מאכנו-הקטנה). היתה זאת אסיפה די עליזה. הנשים הביאו עימן את התינוקות שלהן, רוכלים מכרו נקניקיות, הרמקולים השמיעו מנגינות עד שגיזי בא. הוא נאם מעל משאית פתוחה, מסביב עמדו מאות האוהדים והקשיבו. כל הנואמים לפניו היו צעירים, וקודמו היה צעיר גבוה. כשניגש גיזי לנאום הוריד את גובה המיקרופון כדי להתאימו לקומתו, תוך הערה חייכנית: ״תמיד אני צריך להתחיל בתנועה המשפילה הזאת.״ הקהל צחק בטוב-לב, ואחרי הנאום הצטופפו סביבו וביקשו אוטוגראפים. הם השפיעו עליו חום וחיבה, אבל כל אחד מהם יכול היה גם לשלוף אקדח ולהרוג את האיש, שאנשי-הימין שונאים אותו יותר מכל. האם אינו פוחד?

״לא,״ אמר בנימה פאטאליסטית, בלי יוהרה. ״זה ממילא לא יעזור. התייעצתי עם החברים, והגענו למסקנה שאין הגנה יעילה, אלא אם כן ננתק את עצמנו לגמרי ממגע חי עם הציבור.״

השיחה שלנו נערכה אחרי ישיבה של נשיאות-המיפלגה, שהיתה אמורה להימשך שעתיים-שלוש. בפועל נמשכה חמש וחצי שעות. חיכינו בסבלנות בחדר חשוף מכל קישוט. כשהצטרף אלינו, היה גיזי סחוט לגמרי. ממש ריחמתי עליו כאשר הצגתי לו שאלות מסובכות. הוא עישן בשרשרת, במהירות ובלי הפסק. אולי דווקא בשל מצבו התשוש היה מוכן להרהר בקול רם ולהפליג למרחבים מעורפלים.

עתיר האנושות, למשל. גיזי נשמע פסימי. ״מדברים על כישלון הסוציאליזם. אבל למעשה נכשלה כל החברה התעשייתית המודרנית. היא הורסת את הסביבה, היא גורמת לאי-שיוויון בלתי-נסבל בין העמים."

הוא השמיע תיזה שגם אני פיתחתי אותה בימי משבר-המיפרץ: שעם תום מילחמת מערב-מיזרח התחילה מילחמת צפון-דרום, ושמילחמת-המיפרץ אינה אלא ראשיתה של מילחמה זו.

מהו הפיתרון? גיזי עצם את עיניו בעייפות ואמר: ״תראה, אני לא אלוהים, אני אפילו לו קארל מארכס. אני רק יכול לחשוב כמו כולם, ולקוות כמו כולם. ברור לי שגם הפעם יהיה פיתוי, כמו שהיה בסיכסוך שבין המערב והמיזרח, לפתור בעיות באמצעים צבאיים. זה יהיה אסון. אם לא נמצא פיתרון אמיתי לבעיה, זה ימיט אסון על האנושות. המין האנושי ייכחד. הוא ישמיד את עצמו."

אחר-כך הוסיף בחיוך אירוני: ״זה גם לא סותר את תורת המארכסיזם, מפני שלפי מארכס לכל דבר יש התחלה ויש סוף. האנושות תגיע לסופה, ובבוא העת יקום מין אינטליגנטי יותר.״

אחרי רגע גבר האופטימיזם הטבעי שלו. ״אבל לדעתי זה לא יקרה. האנושות תמצא פיתרון בדרכים דמוקרטיות."

188