זה טוב. אנחנו לא באים לידי פיתוי. מי יורע איך היינו עומדים בו.״
* * *
לגבי יהדותו של סטפאן היים אין בעיות. הוא יהודי ב-100%. גם הביוגראפיה שלו יהודית מובהקת. אשתו (השניה), לעומת זאת, אינה יהודיה.
הסופר הדגול, איש-הרוח מס' 1 של גרמניה המיזרחית, נולד ב-1913 בקמניץ, הנקראת כיום (עדיין) קארל-מארכס-שטאט. הוריו היו יהודים חילוניים וליברליים. ב-1935 היגר לארצות-הברית, התאזרח שם ולחם בגרמנים כחייל בצבא ארצות-הברית.
בתקופת מק-קארתי החזיר את אזרחותו ועיטוריו, וחזר לגרמניה. הוא הלך דווקא למיזרח, כי "לא עזבתי את אמריקה כדי לחיות במושבה אמריקאית. במיזרח-גרמניה נעשה ניסוי חברתי מעניין, שמשך אותי." גם קודם לכן היה איש שמאלי. כמחציתן של 30 יצירותיו (בקירוב) נכתבו במקורן באנגלית, וביניהן גם הרומאן שלו על דויד המלך.
הגענו לביתו באיחור של שעה. הוא גר בבית ישן, יפה, בשולי יער, בגרינאו, פרבר מרוחק של ברלין המיזרחית. טעיתי כמה פעמים בדרך. זה היה מאוד לא-נעים, והתנצלנו מקרב-לב, אך הוא השיב מיד בהתנצלות משלו, על כי הבית מבורדק, כביכול.
זה עתה עבר ניתוח בשווייץ. הוא התהלך בכבדות בעזרת קב. על השולחן היו מוכנות מערכת ספלי-תה ועוגיות.
הוא היה מלא התפעלות מפלאי הרפואה השווייצית. החליפו לו את פרק-הירך. זה נעשה בהרדמה חלקית, כך שיכול היה לעקוב אחרי כל הפעולה תוך כדי מעשה. ״הרגשתי כמו בנגריה,״ אמר.
הוא ביטל את הרפואה הגרמנית, במערב ובמיזרח כאחד. "הם קילקלו לי עין, כשעשו לי ניתוח קאטארקט.״
אשתו, אינגה, הצטרפה לשיחה. היא צעירה ממנו בהרבה, אשה בלונדית יפה, נמרצת, בעלת דיעות עצמאיות, העוסקת בקולנוע. גם היא התחילה בהתנצלות על אי-הסדר, שלא הבחנו בו. בגלל הבעיות שיש לסטפאן בברך היו צריכים להוריד את המחשב והספרים שלו מהקומה השלישית לראשונה, ולכן אי-הסדר, וכו' וכו'. לנו נראה הבית דווקא ביתי ומזמין מאוד. שולטים בו הספרים, התמונות והרהיטים הישנים, הכבדים והנוחים.
בעוד שהיים הסתפק בשנים האחרונות במתיחת ביקורת על המישטר הקומוניסטי, פרשה אשתו באופן הפגנתי מהמיפלגה, כשזו היתה עדיין בשילטון.
את הסיפור המעניין ביותר לא סיפר לי היים עצמו, אלא עמיתו, הסופר