השרותים לאקוואריום. המים הגיעו כבר לקרסוליים, כששכנה עזרה לנו לפתור את הבעייה באופן זמני, בעזרת כל מיני חבלים. "את גאונית טכנית,״ החמאתי לה. היא השיבה קצרות: "לא, אבל אני גרה בפולין.״ כעבור יום באה בעלת-הבית עם האיש ממינהל-הבתים, והצינור תוקן.
אבל הדבר שמירר את חיי רחל יותר מכל היה הביוב. מים דלוחים עמדו בחור-הניקוז של האמבטיה בכל עת, וגם בית-השימוש פעל רק בקושי. ריח מסויים עמד בחלל חדר-השרותים. ״אני אעשה בקרוב רמונט,״ הבטיחה בעלת-הבית, אשה צבועה בלונד, בת 60-פלו0. אך לשם כך היא צריכה להתרוצץ בין כל מיני מוסדות.
״כדאי לכם להשאיר בלילה את החלון פתוח קצת,״ יעצה בעלת-הבית. ״אחרת יהיה לכם חם.״ זה נשמע כתעלומה, עד שתפסנו כי אין כל אפשרות לווסת את החום. ההסקה המרכזית עבדה יום ולילה בעוצמה מירבית. אי-אפשר היה לסובב בה כפתור. כמו בארצות הקומוניסטיות האחרות, ההסקה והמים החמים מסופקים בחינם על-ידי המדינה לכל בתי העיר, כמוצר-לוואי של תחנות-החשמל.
למרות שגרנו ברחוב מרכזי, אפשר היה להשאיר את החלונות פתוחים בלילות, מפני שוורשה היא עיר שקטה. אין רעש. גם כאשר קמנו מאוחר בבוקר, לא הפריעו לנו המוני העובדים שהלכו לעבודה מתחת לחלונות שלנו, בשעה שבע ושמונה. שום שיכור לא הרעיש בלילה. רק פעם אחת הופרעתי ממש: כאשר בקע רעש מוזר מצינורות-ההסקה, ציפצוף מתמשך אך מקוטע, שהשפעתו היתה כהשפעת עינוי סיני. כעבור כמה שעות נדם כלא היה.
היה בדירה מכשיר טלוויזיה, בשחור-לבן. כשהפעלתי אותו ביום הראשון בבוקר, חיכתה לי הפתעה: הסרט ״קזבלנקה״. ראינו אותו כמה פעמים בחיינו, אבל לא כך. הסרט דיבר פולנית. כלומר, האמפרי בוגארט ואינגריד ברגמן דיברו אנגלית, אבל לא שמעו את דבריהם. קריין פולני דיבר במקומם. כשאינגריד אמרה מה שאמרה על האהבה נעו שפתיה וקולה לא נשמע. נשמע קולו של הקריין. גם כשבוגי השיב לה מה שהשיב נשמע קולו של אותו הקריין עצמו. "עצרו את החשודים הרגילים,״ נשמע בפולנית, וגם: ״זוהי ההתחלה של ידידות יפה."
למטה, בפינת המירקע, ישב במשך כל הסרט גבר בכורסה, ועשה תנועות משונות בידיו. לפעמים ישב סתם בפינת-החדר או ברחוב, ולפעמים, בתמונת-תקריב, על לחיה של אינגריד ברגמן. לקח לי זמן עד שהבנתי שהוא מתרגם את השיח לשפת האילמים-חרשים. כל הסרטים הזרים מוצגים בצורה כזאת, כשקולו של קריין משמיע את כל השיח. אולם המתרגם האילם-חרש מופיע רק בימי ראשון.
במיטבה עמד מקרר קטן ובו מצאנו, בבואנו, קצת גבינה צהובה,