222 . פוליו
מדוע הלכו דווקא הפולנים בראש, כאשר האימפריה הסובייטית עוד נראתה כענק בלתי-מנוצח?
הסיבה העיקרית נעוצה בהיסטוריה. למרות שהיו קומוניסטים לא-מעטים בפולין, אנשים שחלמו חלום גדול, הרי שהרוב העצום של העם הפולני ראה בקומוניזם מכשיר של כיבוש בידי הגרוע שבאויבים. מעולם לא היתה בפולין מגמה פאן-סלאבית, כמו שהיתה בצ'כוסלובקיה ובבולגריה. הפולנים רואים את עצמם כעם מרכז-אירופי, ובזים לרוסים, כשם שהגרמנים בזים לפולנים. שינאת הפולנים לגרמנים מהולה בהערצה על יעילותם ותרבותם. שינאת הפולנים לרוסים מהולה בבוז. והיא עתיקה הרבה יותר.
הרגשתי בכך כאשר צעירה בשם מאריה הדריכה אותנו בעת סיורנו בארמון-המלך. היא הבחינה בהתעניינות, בהיסטוריה הפולנית, ועל כן השתדלה להסביר לי כל פרט ופרט - איזה מלך השתייך לאיזו שושלת, איזה קרב התחולל מתי ונגד מי. בסוף שאלתי אותה: ״אחרי כל מה שעשו לכם הגרמנים, איך זה שאתם שונאים את הרוסים יותר?" על כך השיבה שהרוסים רדו בפולנים הרבה יותר זמן.
בארצות אחרות במיזרח-אירופה השינאה לרוסים היתה מהולה בהכרת-תודה על השיחרור מאימת הכובש הנאצי, מיבצע שעלה לרוסים במיליוני קורבנות. לא כן בפולין. כי בפולין העיב על הכל המחדל הנתעב של סטאלין, שעצר את צבאותיו בשערי ורשה ולא הניח להם לעזור לעיר המתקוממת והגוססת, עד שהנאצים השלימו בה את מלאכת החורבן. גם הזוועה של יער-קאטין נחרתה עמוק בנפש הפולנית.
בכל שנות השילטון הקומוניסטי עשה המישטר את הכל כדי לטפח באופן שיטתי את השינאה לגרמנים, ולוא רק כדי להסיט את השינאה מן הרוסים. כל המערכות הפולניות נגד הרוסים - ובראשן המסע עטור-הניצחון של המרשל יוזף פילסודסקי נגד הצבא האדום ב-1920 - הועלמו בתעמולה הרשמית. כל זה אך העמיק את השינאה לרוסים.
אין זו אגדה: אחרי מילחמת ששת-הימים, שבה ניצחו הישראלים את הערבים, שהיו בעלי-הברית של הסובייטים, הרימו בפולין כוסות, גם במחנות הצבא. לא מאהבת מרדכי הישראלי אלא משינאת המן הרוסי. התהלכה אז אימרה היתולית: ״היהודים שלנו היכו את הערבים שלהם.״
המישטר היה מודע לרגשות הציבור הפולני. הוא לא הנהיג בפולין את המשטר החמור ששרר בגרמניה המיזרחית ובצ'כוסלובקיה. הוא לא העז לדכא את הכנסיה הקאתולית, וזו הפכה מוקד של אידיאולוגיה חלופית. הכנסיה הקאתולית היתה תמיד מיבצר של הלאומנות הפולנית, כי האוייב הרוסי הוא פראבוסלאבי, ואילו הגרמנים (לפחות הצפוניים) הם