והאוסטרים המנוצחים מנשקם. הפולנים העריצו אותו, הפכוהו למנהיג והעניקו לו את התואר מרשל.
כאשר התקדמו גייסות הצבא האדום החדש לעבר ורשה, ניהל המרשל מערכה צבאית מזהירה נגדם, היכה אותם שוק על ירך וכבש את וילנה. אולם אחרי המילחמה התרחק ממרכז העניינים, עד שהפולנים מאסו במילחמות הקטנות של המיפלגות בפרלמנט, שבו התגלו שוב אותן החולשות שהביאו בעבר לחורבן פולין. פילסודסקי הפך למעשה לדיקטטור. למי שהתלוננו על שבגד בהשקפתו הסוציאליסטית, השיב: ״נסעתי איתכם ברכבת. כשהגענו לתחנה ששמה עצמאות פולין, ירדתי.״
אישיותו המקסימה, חינוכו האצילי וחוכמתו הפוליטית הפכו אותו אישיות נערצת לא רק בפולין אלא גם מעבר לגבולותיה. הוא היה אחד המנהיגים הראשונים באירופה שהבינו את סכנת הנאציזם, וכבר ב-1934, שנה אחרי עליית היטלר לשילטון, הציע לצרפתים לפתוח במילחמת-מנע להפלתו - אחת ההצעות הנבונות ביותר בתקופה ההיא. הצרפתים סירבו, וכך המיטו אסון על עצמם ועל אירופה כולה. פילסודסקי עצמו לא חזה בהתגשמות חלום-הבלהות שלו. הוא נפטר ב-1935.
כל עוד שלטו הקומוניסטים בפולין, אסור היה אף להזכיר את ״מרשל״ (בפולנית, כמו ברוסית, אין הא-הידיעה). אך ברגע שהתמוטט המישטר, פרץ פולחן פילסודסקי בכל עוזו. ספרים על המרשל ועל מערכותיו הציפו את חלונות-הראווה של חנויות-הספרים, תערוכת תצלומים על המילחמה ברוסים מוצגת בכיכר העיר העתיקה, הטלוויזיה מקרינה סרטים על תולדות חייו וכתבות על טכסים לזיכרו. קברו הפשוט והמרשים מאוד בקתדרלה של קראקוב, ליד הקברים של מלכי-פולין, הוא אתר עלייה לרגל. הוא מכוסה בכל עת בפרחים רעננים. (אחרי מותו ציוותה אשתו את גופתו למדע, וליבו נקבר בנפרד בווילנה, שהפכה בינתיים לבירת ליטא.)
ולנסה עושה מאמץ מודע להידמות לפילסודסקי. בכל נאום ששמעתי מפיו יצר את הקשר בדרך של סוגסטיה: ״אני שואל את עצמי מה היה פילסודסקי עושה במצב כזה... פילסודסקי היה עושה כך וכך...״ למשל: ״פילסודסקי היה מחלק וודקה לחיילים הרוסיים ואחר-כך מנחית טיל על מוסקווה."
אבל ולנסה רחוק מפילסודסקי כשם שאריאל שרון רחוק מז'בוטינסקי. הוא דומה הרבה יותר לאיש כמו חואן פרון.
האיש שאמר לי זאת הוא יז'י הולצר, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ורשה. ״פילסודסקי היה תופעה של תקופתו. היו לו איפיונים צבאיים מובהקים, למרות שהקאריירה הצבאית שלו היתה די קצרה. אבל הוא רצה לייצג תכונות צבאיות, כישורים צבאיים, סיגנון צבאי. אני לא חושב שיש כיום סיכויים לדיקטטורה מהסוג הזה. אני חושב יותר על פרוניזם. הוא