מדוע נכשל המארכסיזם?
פשוט מאוד, אמר הפרופסור לסלאב ואסילבסקי, מזכיר המועצה הכלכלית של הממשלה. למארכס יש בהחלט מקום בין הוגי-הדיעות הכלכליים הגדולים, יחד עם אנשים כמו מילטון פרידמן. אבל כשהופכים את תורתו לשיטה בלעדית, זה מוכרח להוביל לאסון.
כל תיכנון כלכלי נדון מראש לכישלון, מפני שזוהי קונספציה אידאלית, שאין לה קשר עם המציאות. המציאות משתנה בלי הרף, ואילו הקונספציה היא קבועה. כשיש תוכנית קבועה, אין היא מאפשרת שום חידושים, שום התקדמות, שום יוזמה, ואילו בני-האדם אינם מתנהגים בהתאם לתוכנית. כדי שבני-האדם יתנהגו לפי התוכנית, דרוש ציות שהוא אוייב הפעולה היצרנית. ליצירה דרוש חופש. בתוקף הציות אפשר לנהל ביורוקראטיה, אך לא תהליך כלכלי יצרני.
ביורוקרטיה אידאלית היא קונספציה תיאורטית, שאינה קיימת במציאות, כשם שאין גאזים מוחלטים. ככל שהביורוקראטיה היא יותר אידאלית, היא יותר פאתולוגית. אילו היתה קיימת ביורוקראטיה אידאלית, היא היתה מהווה פאתולוגיה מושלמת.
* * *
יש אומרים שקיימים שני עמים פולניים - העם הפשוט והאינטליגנציה. הם מדברים בשתי שפות פולניות שונות. אינטלקטואל פולני, הדובר פולנית יפה ואלגנטית, כמעט ואינו יכול להבין את דבריו של איכר פולני בכפר.
היכרנו כמה וכמה אנשים השייכים לפולין-של-מעלה, רובם פרופסורים, ואי-אפשר שלא לחבב אותם. אנשים תרבותיים מאוד, בעלי חוש-הומור עדין, שופעי הומאניות, בעלי נימוסים מקסימים ואופקים רחבים. הפרופסור ואסילבסקי הוא אחד מהם, גבר גבה-קומה, כמעט שני מטרים, כבן 60, זקוף, יפה-תואר, בעל פנים חטובות היטב, עיניים כהות וסנטר מרובע בולט. הוא מדבר לאט, עם הרבה הפסקות, מארגן את תשובותיו ברצף הגיוני. יש לו גם הובי: שיטות-הניהול ביפאן.