אם מצבה הכלכלי של פולין טוב מזה של שאר ארצות הגוש המיזרחי,

הרי זה מפני שפולין התחילה כבר בשנות ה-70, ואולי עוד לפני כן, לסטות מהתוכנית המרכזית. אל התוכנית, ואל המארכסיזם בכלל, התייחסו כאל קישוט, ולמעשה הלכו בדרכים אחרות. החקלאות נשארה כמעט כולה פרטית, ובכפר יש יחס לרכוש. בערים זה יותר בעייתי. קשה להתרגל למינהגים רכושניים שאבדו, ובלעדיהם אי-אפשר לבנות כלכלה. בינתיים כבר נעשו שלושה צעדים גורליים, שהיו בבחינת הימור גדול: שיחרור הדרגתי של המחירים מפיקוח, המרה חופשית של המטבע, והתחלה של הפרטה.

בעולם מתייחסים אל פולין כאילו היתה ארץ ״מתפתחת״ מהעולם השלישי, אבל אין זה נכון. פולין היא ארץ מתקדמת מבחינה מיקצועית, מדעית, כמו למשל במאתימטיקה. עצם העובדה שיש הגירה גדולה של פולנים לכל העולם, ושהם מבוקשים ככוחות מיקצועיים, מוכיחה שפולין יוצאת לדרכה מנקודת-זינוק הרבה יותר טובה.

אסור לזלזל ברחשי-הלב של הציבור, הזהיר הפרופסור. צריכים להתחשב בהם. למשל, הפולנים הם עם שיוויוני, הם רוצים בשיוויון. אין בזה שום אסון. ביפאן, למשל, מקבל מנכ״ל של חברת-ענק שכר העולה רק פי שלושה על זה של הפועלים, שלא כמו בארצות-הברית, שם מקבל מנכ״ל שכר-עתק. בכל זאת מצטיינת הכלכלה היפאנית ביעילותה.

אולי יש ליפאנים אופי לאומי מיוחד? הפרופסור לא היה מוכן לקבל זאת. ״זה מסוכן מאוד,״ אמר, ״לבסס כלכלה על טענות של אופי לאומי."

מסוכן גם לבטל את הפיקוח על המחירים בבת אחת. זה צריך להיות הדרגתי.

האם אין זה סותר את ההצהרות הפומביות על המעבר המהיר? ואסילבסקי משך בכתפיו. לא צריכים להתייחם יותר מדי ברצינות לאידאלים ציבוריים. הנה, הכנסיה הקאתולית חזקה בפולין יותר מאשר בכל ארץ אחרת באירופה, אבל בחיי יום-יום הולך העם הפולני בדרכים הפוכות. למשל, הוא רוצה בהפלות מלאכותיות.

העם רוצה גם בביטחון סוציאלי. ״אז מה?״ שאל הפרופסור, ״גם אני רוצה בביטחון סוציאלי. המנהיגות צריכה להתחשב בזה."

* * *

מדוע נכשל המארכסיזם?

הפרופסור לשק זינקובסקי, מנהל הלישכה לסטאטיסטיקה, מוסד מרכזי מאוד בפולין, קיבל אותנו במישרדו בבניין הענקי של המוסד, שצורתו כצורת y. חדרו קטן וצנוע, שולחנו מכוסה בקטעי-עיתונים ובמיסמכים,

240