מדוע נכשל המארכסיזם?
ללנה קולרסקה-בובינסקה, שאינה כלכלנית אלא סוציולוגית, היתה תשובה כמעט גיאוגראפית: ״הוא נכשל בכל מקום, מפני שהוא נכשל בברית-המועצות. אילו היה המישטר הסובייטי חזק מבחינה כלכלית, פוליטית וצבאית, יתכן מאוד שהדברים היו מתפתחים אחרת.״
״כלומר, זה היה בכל הארצות מישטר כפוי?״
״כן, בדיוק,״ פסקה.
הערתי שלא מצאנו אף קומוניסט אחד בברית-המועצות, בגרמניה המיזרחית ובפולין. ״בפולין עוד יש קומוניסטים,״ אמרה. ״אלה הם הוותיקים, שלחמו למען הקומוניזם. אבי, למשל, נשאר קומוניסט מושבע עד שהוא נפטר. היה חלום. אנשים חלמו על עולם חדש ורצו להקים אותו, והחלום הזה לא עמד במיבחן המציאות. אבל זה לא היה חלום של כולם. הקומוניזם בפולין נכפה מבחוץ."
כשצילצלתי בדלת דירתה שמעתי יריה. אשה דקה ונאה, בעלת תיספורת בלונדית ופנים דמויות-לב, פתחה את הדלת והתנצלה: הילד שלה, בן ה-10, קיבל זה עתה אקדח-קפצונים מגרמניה, וירה כאשר שמע את הצילצול שלי בדלת. יש לה גם ילדה בת 6. שני הילדים ישבו על השטיח ושיחקו ב״לגו״, תוצרת חוץ, וגם בחזרזיר-בר שהתרוצץ ביניהם.
הדירה נמצאת בשיכון מטופח בשכונת-מגורים מהודרת יותר. היא מרצה באוניברסיטה של ורשה, בעלה הוא כתב "פיננשל טיימס״ הבריטי. גם היא מדברת אנגלית מצויינת. היא העבירה את הילדים לחדר אחר בדירה המרווחת, המרוהטת בטוב-טעם, אשר יכלה להיות דירת זוג כזה בכל עיר אחרת באירופה. מדי פעם נכנסו הילדים ושאלו משהו, ובכל פעם נשמעו בלי בעיות לבקשת האם לחזור לחדרם.
ההזמנה לביתה היתה חריגה. בפולין אין רגילים להזמין זרים לפגישה בבית, אולי בגלל תנאי-המגורים הקשים ומפני שאי-אפשר להגיש להם כיבוד רציני. אבל הפגישה התקיימה בשבת, שאין עובדים בה, והמרצה חיה בשפע יחסי, בגלל שכר בעלה בעיתון זר. היא הגישה לנו קפה ועוגיות מתוצרת-חוץ על שולחן עגול, בעל לוח-זכוכית.
אף שדבריה נראו לי תחילה פחות בעלי-מישקל מאשר דבריהם של הפרופסורים לכלכלה, נוכחתי בדיעבד לדעת שהיא צדקה בכל הערכותיה. אולי היה לה חוש מפותח יותר לרחשי-הלב של הציבור.
"הדבר העיקרי שיש עכשיו בפולין זה הבילבול,״ אמרה. ״אף אחד איננו יודע איפה אנחנו נמצאים. האם כבר הגענו? האם זה רק מעבר? ואם זה מעבר, אז לאן? וכמה זמן זה יימשך? אם לא השתנה שום דבר, אז הקורבנות היו לשווא. האמת היא שהתנאים משתנים במהירות רבה, והאנשים אינם יודעים כיצד להתנהג. אותם הצועקים שצריכים לשנות את הכל הרבה