״אני אוהב יהודים. הם כל-כך מבריקים!״ אבל הוא שמע שהישראלים מאוד מסוכסכים בינם לבין עצמם, יש חילוניים ודתיים, ויש אפילו דתיים המתנגדים לקיום ישראל, מפני שזה מעכב את בוא המשיח. גם על זה שמע. כן, P•
כשלמד בוורשה, הוא מספר, נעצר חמש פעמים. לבסוף העיפו אותו מהאוניברסיטה מפני שהביע אהדה ליהודים במילחמת ששת הימים. הוא לא דתי. בעיניו, כל האלוהים שווים וכל הדתות שוות. אבל אשתו היא קאתולית אדוקה, והיא עומדת על כך ששני הבנים שלו, בני 14 ו-8, יגדלו באורח קאתולי. ״מה איכפת ליי" הוא אומר ולוגם מהבירה, "אז שיהיו קאתולים!"
האיש מדבר אנגלית טובה, אך לא פעם חסרה לו מילה, ואז הוא פונה אל הברמנית הבלונדית ומבקש את עזרתה. זו מתייחסת אליו בסלחנות רבה, כפי שמתייחסים לשיכור מוכר ובלתי-מזיק. היא גם מרחמת עלי ומאותתת לי בסתר שכדאי לי להיפטר מהטרחן הזה. היא לא מבינה מה אני מוצא בו. גם הצעיר, המתגלה כסטודנט שלו לשעבר (״הסטודנט הכי מטומטם שהיה לי," אומר השיכור כפוי-הטובה), מנסה להרחיק אותו ממני בעדינות, ולא מבין מדוע אני מוצא בו עניין.
הסיים הפולני, אומר הפרופסור השיכור, לא שווה כלום. כיועץ הסיים לענייני המישפט הקונסטיטוציוני, הוא הגיש הצעות לשינויים. כשאני אומר לו, על דיברתי כחבר-כנסת לשעבר, שכל הפרלמנטים בעולם הם אותו הדבר, הוא מכחיש זאת בתוקף. הכנסת, הוא אמר, היא בסדר גמור. אבל הסיים הזה...