״אין מקום לשני עמים נבחרים בארץ אחת!״ התלוצץ העיתונאי קונסטנטי גברט, השייך לשניהם, כאשר דיברנו על היחסים הכאובים בין הפולנים והיהודים, שחיו ביחד בארץ אחת כמעט אלף שנים.
כשנכנסנו לביתו, עטפה אותנו מיד אווירה שאפשר להגדירה רק כ״חמימות יהודית״. הדירה הקטנה, בלב-ליבה של ורשה, בקירבת האוניברסיטה והעיר העתיקה, מלאה בספרים, בילדים ובכתבי-עת בכמה שפות. חדר-הכניסה הקטן מלא במעילים, בכובעים ובזוגות-אופניים. חדר-העבודה, המשמש גם כחדר-אורחים, מלא גם הוא: ארונות-ספרים, שולחן-עבודה, כורסה נוחה מאוד שהוצעה לי, כסא-נדנדה, שולחן עמוס בחומר.
גברט, מזוקן ורחב-כתפיים, מרכיב משקפיים דקי-מיסגרת ודומה להרצל בצבע חום. הוא בן לאב פולני-נוצרי ולאם יהודיה, בת למישפחה שהתבוללה במשך דורות. כל מישפחתו הושמדה, גם החלק הנוצרי, רק האם היהודיה ניצלה. ״בשואה קיבלו הפולנים זכות-קדימה,״ אמר, ״לפולנים היתה פריווילגיה במחנות-המוות.״ לדבריו, 40 אלף המושמדים הראשונים באושווץ היו פולנים נוצריים.
הנאצים השמידו שלושה מיליון פולנים נוצריים, ו-2.5 מיליון פולנים יהודיים. "שני העמים חיים מהמארטירים (הקדושים המעונים) שלהם, זה הדבר היחידי שיש לנו.״
גברט, איש מקסים לגמרי, חבש כיפה. הוא החליט לעבור לצד היהודי, אבל על פי הקצב שלו. בינתיים הוא מקיים מיצוות באופן סלקטיבי, מקפיד על כשרות, לא-כל-כך על שמירת-שבת, חובש ״לרוב״ כיפה. נראה כי אשתו וארבעת ילדיו - הגדול הוא בן 15 והקטן בן 4 - הולכים איתו. כדרכם של ילדים פולניים, נעלמו הילדים מן החדר ולא הפריעו כשהיינו שם.
את דבריו תיבל בהרבה הומור. (לדוגמה: איש-מחתרת בצפון-אירלנד תופס עובר-אורח ושואל בקול מאיים: ״אתה קאתולי או פרוטסטנטי?״ האיש עונה שהוא יהודי. איש-המחתרת אינו מרפה: "יהודי-קאתולי או יהודי-פרוטסטנטי?״)
גברט ביקר בישראל וחזר משם עמוס חוויות. אחת מהן: כשביקר בכותל