שהוא כמעט אוסטרי. בתים נאים, דו-קומתיים, צבועים היטב. פה ושם כנסיה גדולה על קו-הרקיע. זוהי הארץ שנקראה פעם גאליציה, שנפלה כשלל בחלקה של אוסטריה, כאשר חולקה פולין בין שכנותיה.
לא היינו מוכנים לכך שאושווינצים היא עיירה חיה, סואנת, רבת-פעילות. עיירה תעשייתית, שבמרכזה תחנת-רכבת גדולה מרובת-מסילות. עובר זמן עד שתופסים שהרכבת היא בעצם שגרמה לכך שאושוויץ הפכה תמרור בדרך האנושות, הסמל המחריד ביותר של המאה ה-20.
כדי לבצע את ״הפיתרון הסופי של השאלה היהודית״, היו הנאצים זקוקים למקום השוכן ליד צומת-רכבות. רק עיירה תעשייתית כמו אושווינצים היתה מתאימה לחידוש ההיסטורי, המיוחד לנאצים: בית-חרושת להריגת המונים, רצח-עם תעשייתי.
ההיסטוריה ראתה מיקרים רבים של שחיטת-המונים ורצח-עם. גם המאה ה-20 הנאורה ראתה מיקרים רבים כאלה - מרצח הארמנים בידי התורכים במילחמת-העולם הראשונה ועד רצח מיליוני הקאמבודים בידי המישטר הקומוניסטי. לא רצח-העם הוא המעניק לשואה את הייחוד החד-פעמי, אלא רתימת מדינה תעשייתית מודרנית למיבצע של רצח-עם מתועש.
הסיפור של אושוויץ התחיל כמעט במיקרה. אחרי שכבשו את פולין,
היו הנאצים זקוקים באיזור זה למחנה-ריכוז לאסירים פוליטיים פולניים. הם הפקיעו קסרקטין של הצבא הפולני באמצע העיירה וכלאו שם 40 אלף פולנים. זהו מחנה אושוויץ 1 - והוא שונה מאוד ממחנה אושוויץ 2, במקום סמוך, שהנאצים תירגמו את שמו הפולני לבירקנאו.
הלכנו לשם תחילה. אתר זה דומה למאידנק - דרך ארוכה-ארוכה בין גדרות-תיל שהיו מחושמלות, לאורך מסילת-הרכבת המובילה עד הסוף, אל מקום הסלקציה, ליד תאי-הגאזים. אלה פוצצו ושרידיהם עומדים על מקומם, לצד תרשים המראה את היעילות המיפלצתית של המיבנה: אולם-ההתפשטות, תאי-הגאזים עצמם, המקום לעקירת שיני-הזהב, קרמטוריום. רצח בסרט-נע.
גם כיום ברור שהיה זה מחנה ענקי, מחולק למחנות-מישנה רבים. הנאצים המשיכו להגדיל אותו גם אחרי שכמעט כל היהודים והצוענים באירופה כבר הושמדו. הוא יועד לפיתרונות סופיים נוספים: פיתרון הבעייה הפולנית, האוקראינית, הרוסית, חזון אדיר של טראנספר אל המוות, כדי לפנות מקום להתנחלות גרמנית במרחב-המחייה החדש שנכבש.
כשהגענו לאושוויץ 1 (שאינה שכנה של אושוויץ 2) כבר ירדה החשיכה. השומר במדים עמד לסגור את השער. הוא נעתר לבקשתנו ואיפשר לנו ביקור קצר בבנייני המחנה, המשמשים כעת כמוסיאון.