מישפחתו בישראל, גם הוריו, גם ילדיו. הוא נשאר בהונגריה מפני ש״כסופר הונגרי אין לי מקום אחר. אם אאבד את הקשר החי עם הארץ, עם השפה, עם העם, אני אדלדל כמו שקרה לסופרים-מהגרים אחרים.״

אם כן, מה דעתו על אפרים קישון? הוא הגיב בזילזול. "בשעתו נערך כנם של הומוריסטים הונגריים, וקישון היה שם בדרגה ה'.״(כמו בשאר הארצות שביקרנו בהן, היהודים אמנם"נדבקים ביחד״, אבל אין להם דברים טובים להגיד זה על זה.)

מולדובה הוא יליד 1934. ״המישפחה שלנו היא מהאיזור העני ביותר בבודפשט. אבי היה דבר נדיר מאוד בין היהודים: שיכור כרוני. זה הדבר היחידי שירשתי ממנו." אחר-כך סיפר שהוא אוהב לשתות יין אדום. בדאצ'ה שלו הוא מגדל מישמשים, שאותם הוא מביא בעצמו למיפעל ההופך אותם לפאלינקה, המשקה הלאומי של הונגריה. "הבעיה היא שאני לא כל-כך אוהב לשתות את הפאלינקה שלי. אני שותה אותה רק כשיש לי קיבה מקולקלת. אבל נתתי ליטר אחד לשגריר שלמה מרון, וזה שותה אותה.״

גם הוא מאמין שההונגרים הם אנטישמים. ״כשהייתי ילד הרגשתי שהארץ והעם והחברים בבית-הספר הם נגד היהודים. הייתי היהודי היחידי בכיתה, הרגשתי בשינאה, אבל היה לי מזל - הייתי ילד חזק. מאז לא איבדתי מעולם את התחושה שלהיות יהודי בהונגריה זה עניין מסוכן, ומאוד לא-נוח."

ועכשיו? "אני אדם פופולרי, גם כסופר וגם כבן-אדם. הרבה אנשים מכירים אותי. כשאני הולך ברחוב, הרבה אנשים מברכים אותי. אני לא יהודי טוב, אבל אני מתחיל להיות יהודי כאשר היהודים הם בצרות. עד עכשיו לא לקחתי חלק בפעילות יהודית. אבל עכשיו הגיע הזמן. אני מוכן כעת לקחת חלק במילחמה נגד הפאשיזם. אני יודע שהעתיד - זה יכול להיות בשנה הבאה, בחודש הבא, ביום הבא - העתיד יהיה מסוכן.״ ״נדמה לי שיש דו-ערכיות מוזרה ביחסים שבין ההונגרים והיהודים,״ הערתי. "היהודים הם פטריוטים הונגריים ושונאים את ההונגרים. ההונגרים הזמינו את היהודים לארצם במאה שעברה, נתנו להם אז וגם עכשיו עמדות בכירות, ובאותו הזמן שונאים אותם.״

הוא השיב בשאלה: ״האם זה לא המצב בכל העולם?" "מדוע בעצם?" הקשיתי. "בוודאי חשבת על זה לא-אחת.״ "אני ממש לא יודע את הסיבות,״ השיב, ״וגם אתה לא יודע.״ ״בכל זאת יש הבדל בין הונגריה ובין שאר ארצות מיזרח אירופה,״ אמרתי. ״רוב יהודי פולין לא הרגישו עצמם בפולנים, ורוב יהודי אוקראינה ורוסיה לא הרגישו שהם שייכים לעם האוקראיני והרומי. אבל יהודי הונגריה, כמו יהודי גרמניה, חשבו שהם הונגרים."

292