עלינו להמשיך בהיסטוריה האירופית. לכן אני חושב שצריכים להרוג את צדאם מהר, מפני שאנחנו לא יכולים לסבול תוקפנות.״
בחוץ היתה כבר חשיכה גמורה. דיברנו כמעט בעלטה. ורגה קם והעלה אור במנורת-קיר מוזהבת. לפתע עלה על דעתי שאין לי כל אפשרות לדעת מתי לקום וללכת. ורגה הרי לא יעלה על דעתו לתת לי את הרמז הזעיר ביותר לכך שסבלנותו פגה. לבסוף החלטתי ליטול את היוזמה ולקום. הוא הביע צער על כי איננו יכולים להישאר עוד, מפני שכל-כך מעניין אותו לדבר איתנו. ״אני מאוד-מאוד אסיר-תודה על שיכולתם להתפנות כדי לדבר איתי,״ אמר, כשליווה אותנו אל הדלת.
בדיוק כשעמדנו לצאת צילצלו בדלת והביאו לו סידור-פרחים לחג-המולד. ורגה העיף מבט בכרטיס הצמוד, והעיר: ״עלי לזכור מי שלח אותו, מפני שאני נוהג לשלוח את כל הפרחים שאני מקבל לאנשים שאני חייב להם פרחים. אז אני צריך להיזהר שלא לשלוח את הבוקט הזה למי ששלח לי אותו.״ לא במיקרה אפריים קישון הוא הונגרי.