זהו כנס שנתי של אחווה, שנולד בצרפת ביוזמת כמרים ממיסדר בנדיקט הקדוש. הוא נערך בכל פעם בעיר אחרת. הפעם זכתה בכך פראג. אפשר גם לומר: הפעם היתה פראג הקורבן.

מן הבוקר התחילה העיר להתמלא, פשוטו כמשמעו. כל הרחובות המרכזיים התמלאו בצעירים ובצעירות, שכולם לבשו ג'ינס כחולים ובאטלדרסים בציבעי-גלידה בוהקים, כולם נשאו על גבם תרמילים ענקיים ומיזרונים דקים מגולגלים, כולם היו רעבים, כולם היו עליזים, כולם דיברו בקול רם מאוד. ממרחק של כמה מטרים אי-אפשר היה להבחין בין הלאומים

- כולם לבשו את אותם הבגדים, כולם דיברו באותה הצורה, כולם שרו וניגנו את אותם השירים האמריקאיים. זוהי מציאות חדשה: נוער אירופי, בעל תילבושת אחידה וסיגנון אחיד, ואולי גם השקפת-עולם אחידה. רבים, אגב, עטפו את צווארם בכאפיות ערביות במקום בצעיפים - אופנה שראינו אותה בכל רחבי אירופה המיזרחית.

משעת בואם, ובמשך שלושה ימים תמימים, אי-אפשר היה להיכנס למיסעדה, לבית-קפה. בכל מקום השתרך תור ארוך של צעירים. קרונות התחתית והחשמלית התמלאו בחבורות הרועשות. לפעמים לא איפשרו הקיטבגים הנפוחים לדלתות האוטומטיות להיסגר. הצבא הצ'כוסלובקי התגייס כדי להאכילם. הכנסיות והמינזרים, ההופכים את פראג לעיר-אלף-המיגדלים, שימשו להם כאכסניות.

בערבים התגודדו קבוצות קטנות של צעירים בכיכרות, בדרך כלל סביב כומר צעיר, שרו שירי-דת נוצריים בשפות שונות, רקדו במעגל, צחקו בעליצות ונראו כמו חברי תנועת-נוער.

תושבי פראג קיבלו את הפלישה בסבלנות סטואית. לא ראינו אף סימן אחד של התרגזות או התעצבנות, למרות הקשיים הרבים.

הסתכלתי בהם וחשבתי: לפני 52 שנים פלשו הגרמנים לפראג, כשתרמילי-הוורמאכט המרובעים על גבם, תחת דגל צלב-הקרם ולצלילי תופים וחצוצרות. בפיהם היתה תורת-הגזע, שלפיה הסלאבים הם גזע נחות. עכשיו פולשים לפראג נכדיהם של אותם הגרמנים, תרמילי-הטיול על גבם, כשהם מנגנים מנגינות-רוק אמריקאיות והדורים ברוח האחווה האירופית.

ועוד מחשבה: ובעצם, בכל אירופה המיזרחית, כמו המערבית, אין מוסיקה מלבד רוק אמריקאי, ואין לבוש מלבד ג'ינס אמריקאיים. שמענו את אותן המנגינות כשהפעלנו את מכשיר-הטלוויזיה בלנינגראד ובוורשה, בלייפציג ובבודפשט, בפראג ובבראטיסלאבה.

לא טילים באליסטיים ולא מפציצים כבדים הכריעו את המישטר הקומוניסטי. חומות האימפריה האדומה, כמו חומות יריחו, נפלו לצלילי המוסיקה הכובשת. להקת-רוק היתה שווה במילחמה זו - המילחמה הקרה

- יותר מאשר אוגדה משוריינת.

337