הנאצים. במארס 1948 נפל מחלון ומת. בעולם האמינו כמעט הכל שנרצח בידי הקומוניסטים. לא כן אורבאנק. הוא בטוח שהאיש התאבד.
״מבחינת הקומוניסטים, היתה זאת שטות להרוג אותו. אבל הוא היה מיואש. הוא ידע שבא הסוף על כל מה שאביו בנה. אבל הוא לא רצה להתפטר ולנטוש את בנש, שהיה כל חייו שותפו הנאמן של אביו. לא היה פוליטיקאי, אלא אדם נחמד, בעל חוש-הומור." (בפי אורבאנק, זה נשמע כניגוד גמור.) ״אמנם, מישפחת מאסריק אמרה תמיד שלא יכול להיות שהתאבד, אבל יש טראגדיה במישפחה הזאת. האב, תומאס, היה איש חזק. הוא היה סוציולוג במיקצועו. מעניין שהדיסרטציה שלו היתה על ההתאבדות כסימפטום של שקיעת החברה. זה היה גם נושא הספר הראשון שפירסם, ההתאבדות בעיקבות אובדן האמונה הדתית. כל חייו הוא היה אדם מאמין, אבל מחוץ לכל דת ממוסדת. מובן שהתנגד להתאבדויות.״
בן אחד של מאסריק, הרברט, שהיה צייר, התאבד במילחמת-העולם הראשונה בגלל מחלה. גם אשתו של תומאס היתה בעלת נטייה חזקה להתאבדות. האשה היתה אמריקאית, בעלת רקע דתי-קאלוויניסטי חזק, ובמילחמת-העולם הראשונה נשארה לבדה בצ'כיה, שהיא ארץ קאתולית מתונה. היא מתה בבית-חולים לחולי-נפש. אבל עד היום טוענות הבנות של הרברט כי יאן לא התאבד, שלא יכול להיות שהתאבד.״
שאלתי אותו על השחתת הערים באמצעות שיכונים מכוערים. האם היתה זאת אידיאולוגיה או טימטום?
״שילוב של שניהם. אידיאולוגיה וטימטום. ברוב המיקרים האידיאולוגיה היא טימטום. למרבה הצער זה קורה גם בארצות המערב. יש המאשימים בזה את לה-קורבוזייה. אמנם, לה-קורבוזייה עצמו בנה בצורה נסבלת. אבל התלמידים שלו...״
* * *
הסופר איוואן קלימה (״אוהבים ללילה אחד / אוהבים ליום אחד״) הוא בן ״אנוסים הפוכים״.
מבחינת המוצא הוא יהודי שלם. אשתו היא יהודיה-למחצה. אמה יהודיה. גם החתן שלו יהודי-למחצה מצד האם. כך שכולם יהודים כשרים למהדרין לפי ההלכה. שאלתי אותו אם הוא מרגיש את עצמו כיהודי.
״אני 100% צ'כי,״ השיב, ״אני 100% יהודי, אני גם זה וגם זה, אני לא זה ולא זה. אבל,״ הוסיף, ״אני 100% יהודי.״
לא סתם יהודי. זה קרה כך: בשנת 1620 הביס הצבא הקאתולי של הקיסר האוסטרי את הצבא של שוחרי-הרפורמה בקרב ״ההר הלבן״ ליד