״וכל הבא מהפזורה היהודית, לארצותיה ולדורותיה, מתחילתה ועד סוף כל הימים, הוא יהודי, ולא עברי, ואיננו יכול להיות כי אם יהודי בלבד - טוב או רע, גאה או שפל, אבל יהודי.״
״והיהודי והעברי לא יוכלו להיות זהים עד עולם. מי שהוא עברי איננו יכול להיות יהודי, ומי שהוא יהודי איננו יכול להיות עברי."
"...כי בן מולדת אין מולדתו פזורה, ואין הוא יכול לראות את מולדתו בפזורה מעולם ועד עולם. ובן פזורה אין בו רגש המולדת, ואין מקום בלבו לרגש הטבעי הזה."
רטוש לא הסביר מעולם כיצד זה קורה שבנו של יהודי הנהו עברי מטבע לידתו בארץ. לא נותר אלא להניח, כי זוהי השפעה מיסטית של האדמה, של נוף המולדת. אין לשכוח כי הדברים נכתבו בידי משורר, לא בידי מדינאי או מדען.
לעומת זאת תיאר רטוש תיאור סביר למדי את לידתה של האומה העברית החדשה. לדעתו, היו דרושים לכך שלושה דורות.
דור שלישי למהגרים בארץ חדשה כבר יש בו כדי לגבש הוויה של אומה חדשה.
מדוע? המהגרים עצמם אינם אומה חדשה, כי אין הם יכולים להשתחרר מזיכרונות ילדותם האישית והקיבוצית. גם בניהם, אף שנולדו כבר בארץ, אינם אומה חדשה, כי
אין אומה בלי הרגשה של העבר, ובלי הרגשה בלבו של היחיד מבניה, כי מולדתו ואומתו עומדות הן וקיימות מאז ומעולם, עד כמה שזכרון־הלב יכול להגיע - ולכן עוברים כמה דורות עד הולדתה של אומה בארץ חדשה, ארץ הגירה.
אך זהו תהליך חד־פעמי. כאשר כבר נולדה האומה החדשה, בימי בני בניהם של המהגרים הראשונים, יכולים להיטמע בה גם בני המהגרים החדשים ילידי הארץ. וכל יליד הארץ הופך אוטומטית, מיום לידתו, לבן האומה.
הדור העברי הראשון, לפי הערכת רטוש, היה הדור של ניל״י - דור בני הביל״ויים ואנשי העלייה הראשונה. נכדיהם של אנשי העלייה הראשונה כבר