על השער הופיע שוב כוכב החצים והכותרת ״התמודדות אחרונה?״, ובמרכז עמוד השער הופיעה קריקטורה ששיקפה את רוח הזמן: צבר שופע קוצים מול גדר תיל שופעת דוקרנים, ומתחתיה הכותרת ״קוץ מול קוץ - א״י 1947״. הציור היה פרי ידיו של נחום זולוטוב, צעיר משופם, תלמיד הטכניון בחיפה, שהצטרף לקבוצה. הוא רצה להיות צייר, אך הוריו עמדו על כך שילמד מקצוע ״רציני״. לכן בחר במקצוע קרוב: אדריכלות. זה יותר מחמישים שנה אני גר בבניין תל אביבי שתוכנן על ידו. אחיו הבכור נפל ב־1948 בקרבתי.
המאמר הפוליטי העיקרי נפתח במילים: ״מלחמה לנו באידיאולוגיות, אותם צללי בית קברות המרחפים על פני היישוב... מלחמה לנו במפלגות, אותן כיתות עלובות של אנשי דוקטרינה... מלחמה לנו בכל המשטר הזה, אשר ריח־עובש נודף ממנו...״ זה קבע את סגנון כל העמודים הפוליטיים בגיליון. דרשנו לבטל את מעמד ״התקווה״ כהמנון לאומי, וקראנו למשוררים הצעירים לכתוב המנון חדש המתאים לרוחנו. דיברנו על הצורך להקים ביישוב משטר חדש, שישקף את רוח הדור הצעיר.
עמודי הגיליון שהוקדשו לענייני תרבות נפתחו גם הם במניפסט: ״דור גדל בארץ ישראל - הדור הארצישראלי הראשון. אחרי עשרות דורות שחיו בנכר, שחונכו והתבגרו במציאות זרה, יצרה ההיסטוריה העברית יצירה חדשה - דור ראשון אשר הארץ היא יסוד עולמו הנפשי. דור ראשון המעורה בה בכל נימי נפשו, בכל רגשותיו, בכל מחשבותיו. דור ראשון שגדל, התחנך והתבגר במציאות המולדת. ארץ ישראל הצעירה: סגנון חדש, תרבות חדשה...״
הגיליון כלל סיפור של מידד שיף, מחזה קצר של מיכאל אלמז, כמה סאטירות והרבה בדיחות ארסיות. לדוגמה: יעקב חזן, ממנהיגי ״השומר הצעיר״(לימים מפ״ם) יוצא בבוקר מחדרו בקיבוץ כשהוא לבוש בגדי עבודה ונושא טורייה. רץ אחריו יגאל הקטן ושואל: ״יעקב, אתה הולך שוב להצטלם?״
בפעם הראשונה הכיל הגיליון מדור של מכתבים למערכת, שהוכיח שהרעיונות שלנו התחילו להכות שורשים בחוגים רבים של הדור הצעיר. היו גם מודעות. ערכן הפרסומי היה אפסי, והן היו, למעשה, תרומות של בעלי המפעלים או הפרסומאים. היו שם מודעות של סיגריות ״דובק״, שהתאימו את עצמן לרוח העיתון(״נולדתי וגדלתי בארץ, צברית כהלכה״); ״קפה עטרה בראש הכול!״; ״ברוגז? אין דבר! שלח לה קופסה של שוקולד ליבר״; ״המולדת זקוקה לדור של טכנאים - קרא את ׳הטכנאי הצעיר׳, העיתון המדעי־הטכני לנוער העברי״; ותיאטרון ״לי־לה־לו, התיאטרון ליביו בארץ ישראל״, שהציע את תוכניתו ה־12, ״ארצנו הקטנטונת״.