שכבנו על הארץ, משועממים. אחדים קראו ״רומנים זעירים״, חוברות שהיו פופולריות אז. מרחוק שמענו יריות, שלא הטרידו אותנו.
לפתע השתנה הכול. חשנו שהתחילה תנועה, והחוש השישי של החייל אמר לנו שעומד לקרות משהו. מרחוק דהר לקראתנו אמבולנס, עמוס במה שנראו בהרוגים ופצועים. מפה לאוזן נמסר שהפלוגה שהתקדמה במשוריינים נתקלה באש חזקה, ולפני שהצליחה להסתובב בכביש ״הושחלו״ כל המשוריינים, בזה אחר זה. היו אלה המשוריינים המאולתרים, מכוניות שהוצמדו אליהן בארץ לוחות פלדה. באחד הרכבים חזר מפקד הפלוגה שלנו, אריה שפאק, כשהוא מגואל בדם. הוא הספיק לצעוק לנו שנשאיר את הכול, ניקח רק את הנשק והתחמושת ונקפוץ לתוך המשוריינים שלנו. היה עלינו להבקיע את הדרך.
נסענו צפונה, לעבר לטרון, בדרך שכבר היתה מוכרת לנו היטב. היו הרבה עצירות. התמונה שצילמתי מתוך המשוריין שלי מראה את המשוריין שלפני, לוחות הגג שלו מורמים וכמה אנשים מציצים החוצה. מעליהם, על רכס הגבעה, נראים הבתים הנטושים של דיר מוחסין. על גב התמונה רק: ״שעה 5 אחרי־הצהריים״.
היום התחיל להחשיך. לא יכולתי לצלם בלילה, ועל כן יש הור ברצף הסרט. הגענו לבתים מוקפים בגדר תיל, והבנו שהגענו למחנה המעצר הבריטי, שבו הוחזקו בעבר שבויי מלחמה איטלקים ואחר כך אנשי ההגנה שנאסרו ב״שבת השחורה״. בראשי עבר השיר שנולד אז: ״גם לטרון היא ארץ־ישראל...״
פקודה לרדת. גיששנו באפלה. רק במקום אחד היה שביב של אור: מפקד הפעולה הקים לו עמדת פיקוד באחד האוטובוסים. לאור של לוקס ראיתי פנים ממושקפות. מישהו לחש שזה יובל נאמן, סגן מפקד גדוד 51, שהאפיל על המג״ד שלו. סיפרו עליו שהוא עילוי, גאון מתמטי ומפקד מעולה. לימים היה פרופסור לפיזיקה בעל שם עולמי, ויותר מאוחר - ממנהיגי הימין הקיצוני במדינה.
היה קר להחריד, לא היו לנו שמיכות, לא אוכל, לא היה לנו דבר מלבד הנשק. כדרך חיילים, סיירנו בסביבה הקרובה וגילינו שמיכות זרוקות בשטח. נרדמנו לשעה קלה, עד שטלטל אותנו מישהו בפראות. הכיתה שלי נשלחה לגבעה נמוכה, כדי להבטיח את הכוח ממזרח. מצאנו שם עמדה בריטית נטושה, שהיה בה מחסה כלשהו. הסתדרנו להגנה היקפית וחיכינו לעלות השחר.
כשהאיר היום, מצאנו את עצמנו באמצע נוף שלו ורחב ידיים. הגבעה השקיפה על כל הסביבה - מצפון המנזר המפורסם, מדרום־מערב הכביש שבו באנו, כביש לטרון־מג׳דל (אשקלון), ממזרח, במרחק, הרי ירושלים.
אבל הקרב שהתחולל היה אסון. בספר ״בשדות פלשת״ מופיע תיאור מכובס