נשלחו הנסיכים של כל בתי המלוכה בארצות האזור. (חניך מפורסם של קולג׳ זה היה הסופר והוגה הדעות האמריקני־מצרי־פלסטיני הידוע, אדוארד מעיד, אלא שהוא ״נזרק״ ממנו עוד בטרם השלים את חוק לימודיו שם.) החניכים קיבלו שם חינוך של בית ספר פרטי מיוחס בריטי, כמו איטון והארואו האגדתיים באנגליה, בתי האולפנא של בני האצולה. שלום התפאר בכל הזדמנות בייחוס זה. רק כעבור שנים התברר שלא היה מעולם בקולג׳ זה, כי אם בבית ספר פחות ״אציל״. הוא דיבר ערבית מצרית מצוינת, וזה היה אחד מיתרונותיו הבולטים בעיני. הוא גם דיבר צרפתית שוטפת.
כשפרצה המלחמה היה חבר בקיבוץ נחשונים של ״השומר הצעיר״, וגר שם עם חברתו(ואולי היתה אשתו), צעירה בלגית בלונדית, דוברת צרפתית. באחת החופשות החפוזות שלנו הגיע לקיבוץ באופן בלתי־צפוי ומצא אותה במיטה עם גבר. זה היה סוף חברותו בקיבוץ, וגם סוף יחסיו עם אותה בלגית.
כפי שסיפרתי, עוד לפני המלחמה התגבשה בראשי השקפת עולם, שאחד ממרכיביה היה הצורך ״להשתלב במרחב״ ולכרות ברית עם התנועה הלאומית הערבית. אצל שלום מצא הרעיון הזה הד מיידי. הוא אהב את התרבות הערבית והיה גא ביכולתו לדבר גם עם ערבים משכילים בשפתם. דיברנו על כך בלי הרף בכל חודשי המלחמה, כשגלגלנו שיחות על עתיד המדינה אחרי המלחמה.
היתה לנו הזדמנות לדבר הרבה, מפני שגרנו בחדר אחד במשך כל החודשים ההם. כאשר עברנו למחנה תל נוף, מיד עם ראשית המערכה נגד המצרים, החלטנו שלא נאה לנו לגור בחדר שינה גדול עם עשרות חברינו. באותו ביתן היה חדר קטן נפרד, ואותו ״הפקענו״ לנוחיותנו. ריהטנו אותו כראוי. ערכנו סיורים במחנה הגדול, שהבריטים הותירו אחריהם, ומצאנו שולחן, כיסאות וכוננית. כאשר בית קפה מסוים ברחובות גבה מאיתנו מחיר שנראה לנו מוגזם, ״החרמנו״ כורסה גדולה והבאנו אותה לחדר שלנו. מהבית הבאתי כמה עשרות ספרים על תורת המלחמה.
זמן קצר אחרינו הגיעו למחנה ראשוני חיל האוויר החדש, ואנשיו תפסו כמה ביתנים. שנאנו אותם - בחורים צעירים ובריאים, שלא נאלצו לזחול בקוצים, שחזרו למחנה אחרי כל גיחה, התקלחו ולבשו בגדים נקיים. הצבא פינק אותם בכל טוב. ערכנו סיור רכש בביתניהם ו״החרמנו״ אצלם שתי כילות נגד יתושים, שעזרו מאוד לשפר את טיב השינה שלנו.
פעם, כאשר המח״ט ערך ביקור במחנה בלוויית המג״ד, הם הגיעו גם לחדר שלנו. אבידן שאל את צ׳רה: ״זה החדר שלך?״ אינני זוכר מה ענה המג״ד...
כשעברנו מהמחנה לבסיס קרבי, נהגנו להעמיס חלק מהרכוש הזה על הג׳יפ שלנו