ד״ר סנה הנכבד,
בהתאם להבטחתי, ועל אף הקשיים במקום, הנני ממציא לך את התזכיר שהבטחתי לך בעת שיחתנו האחרונה. תואיל לקחת בחשבון שנכתב באופן חטוף, ושלא היתה לנו אפשרות לעבד את ההצעות בצורה מפורטת ומגובשת יותר.
נשתדל גם להמציא לך את החומר האחר שהבטחתי, אך התנאים במקום כמעט והופכים את הדבר לבלתי־אפשרי מבחינת היכולת הגופנית.
נמסר לי שבימים הקרובים תרצה בפני הקורס. ייתכן שנוכל לנצל הזדמנות זו לשיחה נוספת.
אם הדבר יגיע לשלב מעשי, אעשה מאמץ מיוחד כדי לבוא העירה.
בדרך הטבע אוכל להשתחרר לחופשה קצרה רק כעבור חודש.
כתובתי הנוכחית: אורי אבנרי, דואר צבאי 204 ל׳(קורס מפקדים). אולם הייתי מבקשך לכתוב לי בעניינים פוליטיים לפי הכתובת: לתמר, כפר־מנחם,
עבור אורי, ת״ד 1942, תל אביב.
חלק מקבוצתנו נמצא איתי כאן בקורס, ואילו חלק שני נשאר בגדוד.
הדבר מקשה זמנית על פעולתנו, אך בסופו של דבר יהיה לטובה. בברכה, אורי אבנרי.
וזו לשון המסמך עצמו, תוך השמטת כמה קטעים בלתי־חשובים (המילים בסוגריים המרובעים הן תוספת שלי מעכשיו):
12.9.48. לד״ר משה סנה.
תזכיר בדבר פעולות מפ״ם בקרב הצבא.
ו. המצב הנפשי.
בתום שמונה חודשים של מלחמה, בשלביה הצבאיים השונים,
התגבשה שכבה של אלפי חיילים קרביים, השונים בגישתם ובהשקפת עולמם מאזרחי העורף ואף מן החיילים שלא עברו את מבחן הקרב.
בקרב שכבה זו הצטברה בזמן האחרון מרירות רבה, המגיעה ביחידות מסוימות עד לדמורליזציה. הסיבות להתמרמרות כללית זו הן -
א. הרוח החדשה המוחדרת כיום לצבא באופן שיטתי והמוצאת את ביטויה בהתרחקות גוברת והולכת של המפקד מן הטוראי,
בגיבוש מעמד של קצינים ובטקסים שונים הפוגעים ברגש