במקור] לי שאתה נמצא בבית הבראה, כלומר עזבתה את בית החולים.
זה מאד משמח אותי ולזה שזכרתה למקרה שהזמן הגורל ואני הייתי זה שהוציאך מאזור סכנה. זה היה תפקיד מאד נעים לי, ואני חושב שאין לך צורך להודות לי וזה היה פשוט חובה חיילית כשאתה רואה פצוע בקרב,
זה דבר מובן שעליך להוציאו מן מקום סכנה.
ואני מאד מצטער שלא יכולתי ללכת לבקר אותך. הרבה פעמים ביקשתי רשות, ולא נתנו לי. אבל די לי השמחה שהשם עזר והוציאך מסכנה. אני מקווה שבהזדמנות ראשונה אשמח לבקר אותך.
אני גומר בשלום רב לך מאת חברך יהושע טמסטט ומאת כל החברים.
(חתימה בצרפתית.)
יעקב־ציון צבעוני(סימני), גם הוא אחד מהארבעה, כתב לי: לכבוד מפקדי ידידי אורי אבנרי,
הגיע המכתב לידי ביום שני. תאמין לי ידידי שהיתה לי שמחה גדולה לדעת שעכשיו אתה נמצא בבית הבראה.
על התודה שאתה מודה לי על הטובה שעשיתי לך אני וחברי בשעה שנפצעתה אני חושב שזאת היא חובתי וחובת כל החברים.
אני מבקש ממך סליחה על שלא באתי לבקר אותך בבית החולים מפני שעכשיו אנחנו נמצאים בעין־שמר ולא רק זה יש גם מצב הכן, והמפקדים לא רוצים לתת לנו חופש.
אני מבקש מאת ה׳ שתהיה ברי [כך במקור] כמו קודם ותבוא לראות אותנו ולדבר קצת על כל מה שעבר. אבל העיקר הוא שה׳ הציל אותך מן הסכנה הגדולה.
תסלח לי אם יש שגיאות או אם המכתב הוא לא יפה. אתה יודע שאני עוד לא התרגלתי לכתוב מכתבים בעברית. שלמה רוח וכל החברים מוסרים לך דרישת־שלום.
כתבתי להם תשובה באנגלית, כדי שיוכלו לקרוא ביתר קלות. אביא את המכתב
הזה במלואו, מפני שהוא מגלה את השקפתי ומצב רוחי בצומת זה של חיי.