של רמרק מקום של כבור בין הכרכים שנשרפו. ואילו אני דווקא התלהבתי מגיבורי הספר, מהרעות הנהדרת ששררה בין ״עכברי החזית״, מחיי הסכנה וההרפתקה.
כששמעתי את דברי הנערים באוטובוס, החלטתי בו־במקום לכתוב ספר שני ולקרוא לו ״הצד השני של המטבע״. הבטלה שכפה עלי שוקן אפשרה לי להתרכז בכתיבה. כתבתי את הספר כולו בשלושה שבועות רצופים, כשאני יושב בחדרי הקטן, מאחורי המכבסה של הורי, ומתקתק על ה״הרמס־בייבי״ הקטנה שלי.
כתבתי שם את כל מה שלא כתבתי ב״בשדות פלשת״. ספרי הראשון הורכב מרשימות שנועדו לפרסום מיידי ועברו צנזורה צבאית קפדנית. הקטעים שנפסלו על ידי הצנזורה אבדו ונעלמו. לא היו לי העתקים מהמקור. פעלה אצלי גם צנזורה עצמית: לא כתבתי דברים שהורי החיילים לא היו מסוגלים לעכלם, בשעה שהם חרדו לחיי יקיריהם. הצדדים האפלים ביותר של המלחמה לא תוארו בו.
הפעם כתבתי על הכול - על היצרים האפלים העולים וגואים במלחמה גם אצל הרבה בני אדם נורמלים, על הרצח והביזה, ההשתמטות ושנאת העורף, גירוש הפליטים וסבל הפצועים. מכיוון שידעתי שהצנזורה תפסול את הכול, מההתחלה ועד הסוף, נקטתי תכסיס: העמדתי פנים שזו יצירה ספרותית, ועל כן אינה טעונה את אישור הצנזורה. החלפתי את שמות כל האנשים והמקומות בשמות דמיוניים, על אף שכל האירועים המתוארים בספר התרחשו באמת.
אחרי שגמרתי לכתוב את הטיוטה הראשונה, נפל לידי ספרו של נורמן מיילר ״הערומים והמתים״, המתאר יחידה אמריקאית בחזית היפאנית במלחמת העולם השנייה. הוא עשה עלי רושם עמוק, כמעט כמו ״במערב אין כל חדש״. בייחוד התרשמתי מהעזתו של מיילר לשים בפי גיבוריו את שפתם האמיתית, שפת החיילים, רווית הקללות והגסויות. ערכתי את הספר שלי מחדש, ובטיוטה הסופית שמתי גם בפי הגיבורים שלי את השפה שבה השתמשו באמת.
החלטתי להוסיף לחלק ה״ספרותי״ של הספר מסה פוליטית, שכולה גינוי חריף של המשטר במדינה החדשה ושל המדיניות של בן־גוריון. צירפתי אותה כאחרית דבר. כל ידידי יעצו לי להימנע מזה. אפילוג? ״אין לזה תקדים,״ אמרו, ״וזה לא יעבור.״ אבל התעקשתי. רציתי שהמסקנות הפוליטיות יבואו אחרי תיאור המאורעות, כמזון למחשבה. קראתי לפרק הזה: ״להרוגי הסיבוב השני״.
זה לא היה ההבדל היחיד בין ״בשדות פלשת״ ו״הצד השני״. שני הספרים שונים מאוד, הן בגלל העיתוי של כתיבתם, הן בגלל האופן שבו נכתבו. ״בשדות פלשת״ נכתב במשך שנה שלמה, וכל קטע בו שיקף את מצב הרוח שלי ושל חברי בזמן אמת - החל במצב הרוח העליז כמעט בראשית המלחמה ועד לדכדוך שבסופה. ואילו