קטנים, אי־שם בשולי החברה. הצרפתים קוראים לזה ״ז׳ורנל ד׳אופיניוך. ואילו העיתונים בעלי התפוצה ההמונית הגדולה הם בדרך כלל שופרות הקונסנסוס, המחניפים לדעות הקדומות של הציבור ופונים אל היצרים הלאומניים.
איך לגשר על פני הסתירה? הייתי בטוח שגיליתי את הדרך לרבע את המעגל: עיתון שיהיה מורכב משני חלקים - האחד פוליטי, שיטיף לדעות בלתי־מקובלות (״החלק הכבד״) והאחר סנסציוני, מושך ומרתק (״החלק הקל״). החלק הראשון יחיה בזכות השני, השני ימתיק את הגלולה המרה של הראשון.
בוויכוחים פומביים השוויתי את זה לטיל דו־שלבי, מהסוג שהתחיל להיראות בשנות ה־60. החלק הגדול של הטיל מלא בדלק, וכל תפקידו אינו אלא להרים את הטיל אל מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ. אז הוא נושר ומשאיר בחלל את החלק השני, הקטן בהרבה, ה״ספוטניק״ (כפי שהרוסים קראו ללוויין הראשון שהגיע לחלל). בצורה דומה, החומר הקל של השבועון קיים כדי להוציא את החלק הכבד אל מחוץ לאטמוספרה של הקונסנסוס.
זו דוגמה טובה, אך לא לגמרי מדויקת. לא התייחסנו אל החלק ה״קל״ של העיתון בזלזול, אלא ראינו בו שווה ערך לכל שאר חלקי העיתון. הקדשנו לו הרבה מאמצים, הקפדנו על טיב הכתיבה והתמונות בו לא פחות מאשר לטיבם בחלק ה״רציני״.
מצאנו הרבה סיפוק גם בחלק ה״שני״. השתמשנו בו כדי לשבור בשקיקה את הטבואים של הממסד הישראלי הפוריטני, בעל המוסר הצבוע. חשפנו את מעללי החברה ״הגבוהה״, דיברנו על הומואים ולסביות כשכמעט כולם היו עדיין עמוק בארון, יצרנו אלילי נוער ו״נערות זוהר״ (גם זה מושג שיצרנו), תיארנו את חיי הלילה התוססים של תל אביב, את המסיבות, הזיווגים והפרדות.
כל זה זעזע רבים בדור הישן, ש״העולם הזה״ היה בעיניהם מוקצה מחמת מיאוס.
אך זה היה כאין וכאפס לעומת הזעזוע, כאשר פרסמנו בפעם הראשונה תמונות עירום. זיוה שפיר (לימים זיוה רודן), יפהפייה חיפאית שכיכבה הרבה בעמודים שלנו, הצטלמה בעירום בשביל ירחון זר. הייתי בביקור בארצות הברית, בשיחה עם דיפלומטים במרכז האו״ם, כאשר ראיתי את המראה ה״מזעזע״: שער ״העולם הזה״, ובו זיוה בעירום, כאשר חלקיה האינטימיים מכוסים בפסים שחורים. בעמודים הפנימיים נעלמו הפסים: זיוה הופיעה שם בעירום מלא, הכתבה הראשונה מסוג זה בעיתונות העברית.
כל מי שחוקר את העשורים הראשונים של המדינה נאלץ להזדקק לעמודים אלה של ״העולם הזה״ - כי שם מונצחים דברי הימים של החברה הישראלית - שמחותיה וייסוריה, מסיבותיה ואסונותיה, מגמותיה החברתיות ואופנותיה. פשוט אין מקור אחר.