לחוק, היה למעשה פדרציה של חדרים. לכל אחד מבני המשפחה היה חדר משלו, שהוא (או היא) הקפיד לנעול. את הקשר בין בני המשפחה קיימה עוזרת ותיקה.
אני מספר את הרכילות הזאת, מפני שהיתה קשורה בעיקוב השבועי שלנו אחרי דיין, בניסיון לסכל עד כמה שאפשר את מעשיו הפוליטיים־צבאיים הרי האסון. דיין עסק אז בייזום אינסופי של ״פעולות תגמול״, שנועדו להחריף את הסכסוך עם הערבים כהכנה ל״סיבוב השני״, שהכול דיברו עליו.
באחד הימים ב־1953 צילם צלם ״העולם הזה״ פעולה של צופים. בין התצלומים היתה תמונה של יעל(״יולה״) דיין. היא היתה אז בת 14. כעבור כמה ימים הופיעה במשרד המערכת, ברחוב גליקסון, וביקשה לראות את התמונה המקורית. שוחחנו, ונקשרה בינינו ידידות. היא היתה צעירה ממני ב־16 שנה, אך הפער האמיתי היה הרבה יותר קטן, מפני שהיתה בוגרת הרבה מעבר לגילה. מאוחר יותר התברר שאביה הורה לשירותי הביטחון לעקוב אחריה, בגלל נטייתה להסתבך עם אישים שונים. עוד לפני כן יצרה קשרים עם ראש מטה פקחי האו״ם, הגנרל ברנס, שחשד בה שהיא מרגלת והתלונן על כך. היא גם התקשרה עם עיתונאי בריטי קשיש, שחי בארץ. לי היה ברור שהיא מחפשת תחליף לאב, שמעולם לא היה לה.
לא פעם ביקרה אצלי, בצריף ביד אליהו, ודיברנו בעיקר על אביה, שאת אופיו ניסיתי לפענח. נראה שדיין חשד שאנחנו מקיימים יחסים מסוג אחר, או שאני מנסה לרגל אחריו באמצעות בתו. אחרי ההתנפלות עלי בדצמבר 1953, שבה נשברו אצבעות שתי ידי, סיפר לי רחבעם זאבי (״גנדי״) שיוזם הפגיעה בי היה דיין, בגלל הקשר שלי עם בתו. יעל עצמה סיפרה לימים שאביה ערך לה אז מעין משפט שדה, ואסר עליה להיפגש איתי.
ידידות מסוג אחר נקשרה ביני ובין אשתו של דיין, רות. הכרתי אותה במסיבה, וחיבבתי אותה מהרגע הראשון. היא אישה מיוחדת במינה - נערה נצחית, חמה, מתלהבת, פעלתנית, יצירתית, יוזמת - שלא איבדה תכונות אלה גם בגיל מופלג. ביום הולדתה ה־90 רקדה כמו בימי נעוריה.
באותה עת עסקה רות בעיקר ב״משכית״, חברה שיצרה והפיצה אופנה ישראלית מקורית. היא נסעה ברחבי הארץ, עודדה נשים ערביות לטפח את האומנויות המסורתיות של עדותיהן ולעבוד בבית, והדביקה את הכול בהתלהבותה. פעם הציעה לי ללוות אותה בביקור בכפרים הדרוזיים. גם יעל באה איתנו. במהלך הנסיעה התווכחו שתי הנשים ביניהן, ובסוף לא יכולתי להתאפק ואמרתי: ״כשאני מקשיב לכן, נדמה לי שיעל היא האמא ורות היא הבת.״ ואכן, רות היתה שובבה ומוכנה לכל הרפתקה, ואילו יעל היתה הבוגרת שניסתה לרסן אותה.