לצה״ל והיה אחראי לתוכנית המלחמה. אבל רבין לא אהב יחסי ציבור ולא הלהיב את דמיון ההמונים. דיין, שבא ממש ברגע האחרון אל המוכן, קצר את כל התהילה.
שש השנים בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים היו ימי הזוהר של הגנרל בעל הרטייה. לשווא התרענו נגד מה שכינינו ״ספינת השוטים״ והצענו לנצל את הניצחון המהמם כדי לכונן שלום עם העם הפלסטיני. יחד עם גולדה מאיר, שהיתה מכורה לו, חיבל דיין בכל ניסיון להגיע לשלום. ״אם עלי לבחור בין שלום בלי שארם א־שייח׳ לבין שארם א־שייח׳ בלי שלום, אני בוחר בשארם א־שייח׳ בלי שלום,״ הכריז, לקול צהלת ההמון. בהזדמנות אחרת הכריז שלעולם לא נעזוב את שילה וענתות.
בעיניים כלות ראינו איך מחמיצה הממשלה את ההזדמנות לעשות שלום. דיין היה אחד האחראים הראשיים לכך. ניסינו לחתור תחת מעמדו בכל הדרכים. אחת מהן היתה מערכת ממושכת לחשיפת פעולתו הארכיאולוגית.
זה לא היה סוד שדיין עוסק בחפירות ארכיאולוגיות פרטיזניות. הוא לא היה יחיד. בדורנו זה הפך לספורט לאומי. בעוד שהיהודים הדתיים עסקו בגמרא ובפלפולים, ״דור הפלמ״ח״ התאהב בתנ״ך, שסיפוריו הנהדרים קשורים בנופי נעורינו. האופי הביצועי של בני הדור דחף אותם לפעולה ממשית. הם נטלו את חפירה וחיפשו את התנ״ך מתחת לפני האדמה.
התחביב הזה התאים לתדמיתו הציבורית של דיין: מזיז החביות ורודף הנשים עסק גם בחפירות ארכיאולוגיה בניגוד לחוק, האוסר חפירות פרטיות. נחמד.
אלא שהתחביב הזה לא היה כל־כך נחמד. יחד עם דן בן־אמוץ, שהטור שלו הופיע אז ב״העולם הזה״, יצאנו להוכיח לציבור שדיין הפך את התחביב לעסק מכניס. מובן שלא התחשב בכללי העבודה הארכיאולוגית, המסירה בזהירות שכבה אחרי שכבה, כדי לוודא את התקופה המדויקת של כל ממצא. דיין פשוט התעלם, חיפש ממצאים ולקח הביתה את מה שמצא. כך הרס אתרים חשובים, לפעמים תוך שימוש בכלים צבאיים, גם לחפירה וגם להובלת הממצאים לביתו.
אחרי ששת הימים דיין אף הרחיב את פעילותו. הוא ביקר אצל סוחרי עתיקות פלסטינים ו״קנה״ אצלם את הממצאים שנראו לו. המוכרים לא העזו, כמובן, לדרוש מחיר גבוה מהגנרל הישראלי, שבו היה תלוי גורלם. את הרכוש שצבר בחפירות ובקניות מכר דיין בשוק העולמי. כדי להעלות את ערך החפצים, צירף להם אישור שהם שייכים ל״אוספו של משה דיין״. את כל זה חשפנו. כדי להגביר את תשומת הלב הציבורית ערך בן־אמוץ כמה מבצעי ראווה וחפר באתרים ארכיאולוגיים בניגוד לחוק, אחרי שפרסמנו על כך הודעה מוקדמת.