בינתיים הגיע המאבק האלג׳ירי לשיאו. כמה שנים לפני כן, כאשר איימה על צרפת מלחמת אזרחים בין נאמני השלטון לבין הימין הקיצוני, נקרא שארל דה־גול לחזור לשלטון. הגנרל גבה־הקומה, בעל ההשקפות הימניות, לא נראה כמי שישחרר את אלג׳יריה. להפך, כאשר ביקר באלג׳יריה הוא הקשיב לקריאות המתנחלים, שדרשו להחריף את המלחמה, וענה: ״שמעתי אתכם!״ - תשובה שפורשה כהבטחה.
אבל דה־גול היה אדם מיוחד מאוד. היה לו היגיון קר וחד - אותה תכונה שהצרפתים אוהבים להתגאות בה, והקרויה בפיהם ״היגיון גאלי״ או ״היגיון דקארט״, על שם הפילוסוף הידוע, הנחשב לאבי המתודולוגיה המדעית. ההיגיון אמר לו שצרפת מבזבזת את משאביה המצומצמים במלחמה אבודה, בשעה שגרמניה מנצלת את משקה הפורח ומשתלטת על אירופה המתאחדת. אילי ההון הצרפתים הגיעו זה מכבר למסקנה זו, ודחפו בגנרל שלהם לשים קץ למלחמה האווילית.
כל זה היה נסתר מהעין. על פני השטח הפכה המלחמה האכזרית לאכזרית עוד יותר. ברחובות פאריס סערו ההפגנות נגד המלחמה. השתתפתי באחת מהן, שבה נלחמו רבבות אנשי שמאל בשוטרים, שהיכו בהם ללא רחם, לא באלות, אלא במעיליהם, ששוליהם היו מרופדים בעופרת. זה היה נשק יעיל מאוד. אחרי ההפגנה הלכנו, עמוס קינן ואני, לסעוד ב״לה קרפול״, ונוכחנו שז׳אן־פול סארטר וסימון דה־בובואר, שגם הם השתתפו בהפגנה, הקדימו אותנו שם.
בינתיים צברו המורדים הישגים בינלאומיים. האו״ם הכיר בפל״ן והעניק לו מעמד של משקיף. בביקורי הבא בארצות הברית באתי לאדם כדי להיפגש עם הנציג האלג׳ירי, עבד־אל־קאדר שנדרלי. הוא היה נסער. ימים אחדים לפני כן נערך באו״ם דיון על תנאי המעצר של מנהיג המורדים, אחמד בן־בלה, שנלכד על ידי הצרפתים. בן־בלה פתח בשביתת רעב, ולעצרת הכללית הוגשה הצעת החלטה שבה התבקשה צרפת, בנוסח די מתון, להעניק לו תנאים הומניטאריים נאותים. צרפת החרימה את הדיון. כל חברות האו״ם, למעט אחת, הצביעו בעד ההחלטה. רק יד אחת הורמה נגדה: ידו של נציג ישראל.
״אני לא מבין את הישראלים!״ אמר לי שנדרלי. ״אנחנו לא נאיביים. אנחנו יודעים שאתם מקבלים נשק וסיוע מצרפת. לא היינו מצפים מכם להצביע בעד ההחלטה. אבל להצביע נגד דרישה הומניטארית? לא יכולתם לפחות להימנע?״
ההמשך ידוע: דה־גול העניק לאלג׳יריה עצמאות מלאה. הוא קרא לזה ״שלום בין אמיצים״, סיסמה שהופקעה לאחר מכן על ידי יאסר ערפאת. הממשלה הזמנית, שניהלה את המגעים איתנו, פוטרה ונעלמה מן האופק. השלטון עבר לידי בן־בלה, שחזר כגיבור לאומי מן הכלא הצרפתי - אותו בן־בלה שישראל הצביעה נגדו