תשעה חדשים חלפו מאז הופיעו 82 הסעיפים הראשונים של ״המנשר העברי".
בתקופה זו סערו המאורעות בארץ, במרחב ובעולם. אף לא אחד מהם הזים את עקרונות ״הפעולה השמית״. להיפך: במידה שהם נוגעים לאומה העברית ולארץ-ישראל, במישרין או בעקיפין, היה בהם כדי לתת חיזוק-יתר ואימות מעשי לעקרונות.
בארץ גופה נשתבש המשטר והסתאב על כל שלוחותיו. לא אדם פלוני-אלמוני - ומספרם רב - סרח, אלא השיטה כולה, הבנויה על מפלגות השולטות בחבריהן שלטון רודני, תמורת הנאות קטנות מאמצעים המתקבלים מקרנות ״לאומיות״, בהסכמת כל המפלגות בקנוניה אחת.
ערביי ישראל מביעים בגלוי את התמרמרותם הצודקת ממדיניות האפליה כלפיהם. כל אזרח חופשי במדינה מביע את מורת רוחו מן המימשל הצבאי, המסוכן לבטחון המדינה ולמוסר הציבורי של האומה כולה.
פרשת ״אוניות-המבחן״ האומללות בסואץ מוכיחה כי ההישג שבמבצע-סיני לא היה אלא אשליה ואחיזת-עיניים. לא הסואץ בלבד סגור בפני תנועת סחורות מישראל ואליה. גם ים-סוף עלול להיחסם שוב בפני שיט ישראלי, בו ברגע שיחליט על כך נשיא הרפובליקה הערבית המאוחדת.
הסיכסוך המפלג את מדינות ערב בחדשים אלה אינו יכול להעיב על שאיפתם הלוהטת של המוני האומה הערבית בכל רחבי המרחב לאיחוד ולקידמה. הולך ומסתמן המאבק האמיתי בתוך התנועה הלאומית הערבית: על אופייה החברתי ועל חלוקת ההכנסה הלאומית, תוך מלחמה להשתחררות מוחלטת מהשפעת המעצמות הזרות.
בעולם הולך ומחריף המאבק בין שתי מעצמות-העל, וגדלה אימת מלחמת-ההשמדה. ואתה מתגבשת הרגשת ההמונים בארצות רבות, שלא היגררות אחרי ארצות-הברית או ברית-המועצות מסוגלת לתת בטחון לאומי ואישי, אלא דרך עצמאית ובלתי-תלויה, דרך של ניטראליות פעילה.
עקרונות ״הפעולה השמית" עמדו בחדשים אלה במבחן העובדות. גם מבחן-אנשים נתן תוצאות מאלפות.
הנוער בארץ, הדור המתבגר, יונק מעקרונות אלה את תודעתו העברית הלאומית, הארצית והמרחבית. הם מדברים אל לבו ומגלים את הכרתו.
חוגים בעלי-השבלה נמשכים אחר הרעיונות הכלולים במנשר ורואים בהם יסוד הגיוני לסדרי-חיים טובים יותר, מרוממי-רוח. בזירה הציבורית לא קם בשנה האחרונה אף חוג אחד שלא ניסה לנצל הכרה זו על-ידי העתקת רעיונות המנשר, כולם או מקצתם.